בפגיעה הקשה ביותר בעורף מאז פתיחת המערכה, שבו נפל טיל איראני בלב שכונת מגורים בבית שמש וגבה את חייהם של תשעה בני אדם, איבד יוסף קאץ את אביו אורן הי"ד ואף נפצע בעצמו. היום (רביעי), בשיחה מטלטלת עם מגישנו עידו טאובר, הוא משחזר את השניות שבהן הכל השתנה: "האזעקה הייתה בדיליי, איך שנכנסנו למקלט היה הבום. זה נס שאני עומד על הרגליים".
2+יוסף מתאר כיצד אביו, אורן, עבר בין החדרים כדי לוודא שאיש לא נשאר מאחור: "האחיות שלי הלכו ראשונות, אחר כך אמא, אבא ואז אני. אבא עוד ליטף את אמא בגב ואמר לה הכל יהיה טוב, תרדי. האזעקה הייתה בדיליי של איזה 20 שניות. איך שנכנסנו למקלט, ממש צעד אחד פנימה, פתאום היה הבום".
ברגע הפיצוץ, יוסף עף לאחור: "קיבלתי מכה בראש ועפתי על הכיסאות. צעקתי אמא, כואב לי הראש, והתחלתי להתפלל לקדוש ברוך הוא שיציל אותי. ביקשתי ממנו כוחות ופתאום הצלחתי לקום". למרות שנפגע מרסיסים בגב, בראש ובאוזן וסבל מכוויות, הוא מגדיר את פציעתו "קלה" לנוכח ההרס סביב: "חזרתי למקום אחר כך, ראיתי איפה הטיל פגע – אין לי מושג איך יצאנו משם חיים. זה הזוי".
2+כבר בדרך לבית החולים, תחושות קשות ליוו את המשפחה: "ידענו שאבא לא נמצא. איך שאנחנו מכירים אותו, אין מצב שמישהו מאיתנו נעלם והוא לא הופך את העולם כדי למצוא אותו. בחרנו להאמין שאולי הוא פצוע אנוש, קיווינו לנס". הבשורה הסופית הגיעה רק בלילה, כששני אנשים הגיעו לבית הדודה שבו שהו ובישרו את המר והכל: אורן נהרג.
בנוסף לאובדן הקשה, משפחת קאץ נותרה ללא קורת גג. הבית נחרב לחלוטין: "לא נשאר לנו כלום. אפילו בגדים להחלפה לא היו לי, לקחתי בגדים מבן דוד שלי", מספר יוסף בכאב. למרות זאת, הוא שואב כוח מאמונתה של אמו: "היא אישה חזקה. היא אמרה לשרים שפגשה: הם יכולים לקחת לנו את הגוף, אבל את הנשמה אף אחד לא יכול לקחת".
2+כשנשאל איך היה רוצה להנציח את אביו, יוסף לא היסס: "אבא תמיד חשב על אחרים לפני שחשב על עצמו. זה מה שלקח אותו בסוף. אני מקווה שכולם יהיו כאלה – שיהיו אחד בשביל השני, לא משנה מי הוא או מה הוא".
את דבריו בחר יוסף לסיים במסר של תודה וחיזוק לעם ישראל: "זה לא מובן מאליו שאנשים שלא הכירו את אבא באו, תרמו ועזרו. זה מרגש לראות שאכפת לאנשים. אין לנו מה לפחד, אנחנו עם הנצח ובורא עולם איתנו. עם ישראל חי".
