הרחובות בטהרן כבר לא בוערים ממחאות. ההפגנות נגד סמלי השלטון שראינו לאחרונה פינו את מקומן למציאות של מלחמה והרס, שהביאה הנהגת משמרות המהפכה על העם האיראני. בימים אלה, תחת המכות שסופג המשטר במסגרת מבצע "שאגת הארי", ההנהגה האיראנית עסוקה בעיקר בהישרדות ובהמלכתו של מנהיג עליון חדש: מוג'תבא חמינאי (ימ"ש), בנו של עלי חמינאי, המנהיג העליון, שחוסל בתחילת המערכה.
2+חילופי השלטון בצל האש חושפים שוב שמדובר במנהיגות שדורשת מאזרחיה הכנעה מוחלטת, משתמשת בהם כמגן אנושי, וטובחת בהם בברוטליות כדי להבטיח את קיומה. העם האיראני, מבחינת "המנהיג העליון", אינו אלא בשר תותחים שנועד לספוג את המהלומות ולשלם את המחיר למען כבודו של השליט.
הפער העצום: דרכם של חכמי ישראל
היום, בפרק הלימוד ב"רמב"ם היומי" (ספר המדע, הלכות תלמוד תורה ו'), למדנו על מעמדם של תלמידי החכמים – המנהיגים הרוחניים של עם ישראל. פרק זה, משרטט במדויק את הקווים לדמותו של מנהיג אמת – ההפך הגמור למציאות שאנו רואים כיום באיראן.
ההלכה היהודית מחייבת את הציבור לכבד ולקום מפני תלמיד חכם; כבוד התורה הוא ערך יסוד שנועד לרומם את הציבור כולו. אבל כאן מטיל הרמב"ם את כובד המשקל והאחריות דווקא על כתפיו של החכם עצמו, ופוסק כיצד עליו לנהוג ביומיום מול העם (הלכה ג'): "אין ראוי לחכם שיטריח את העם ויכוין עצמו להן כדי שיעמדו מפניו, אלא ילך בדרך קצרה ומתכוין שלא יראו אותו כדי שלא יטריחן לעמוד. והחכמים היו מקיפין והולכין בדרך החיצונה שאין מכיריהן מצויין שם כדי שלא יטריחום".
2+כשגדול תורה בוחר בסמטה העוקפת
דברי הרמב"ם על התנהלות החכם אינם מסתכמים רק בתחושת ענווה פנימית בלב, אלא במעשים של ממש. גדול תורה, שרבים נושאים אליו עיניים ושואבים ממנו הדרכה, נדרש לתכנן את מסלול ההליכה שלו מראש מתוך מחשבה אחת: איך לא להפריע לשגרת יומם של היהודים הפשוטים.
אותו תלמיד חכם מאריך את הדרך, נוטש את הרחוב הראשי ובוחר לצעוד ב"דרך החיצונה"- סמטאות ושבילים צדדיים שבהם הוא אינו מוכר. הכל מתוך רגישות עצומה לזולת, כדי לחסוך מבעל מלאכה או מיהודי שיושב בחנותו את הטרחה שבקימה מהכיסא.
2+התפיסה היהודית גורסת שכח רוחני לא נועד כדי שהציבור ישרת את האדם שנמצא במעמד הרוחני הנשגב, אלא בדיוק להפך. התורה שלמד המנהיג הרוחני לא הופכת אותו לאדון על העם, אלא למשרת ציבור המופקד על שלומם, כבודם ונוחיותם של אלו הנושאים אליו עיניים.
בזמן שבאיראן עומדים מנהיגים "רוחניים" שטובחים בעמם, מרסקים את הכלכלה ומביאים מלחמות עקובות מדם רק למען כבודם והמשך שלטונם- אנו לומדים מדברי הרמב"ם שעל המנהיג הרוחני ביהדות להקריב את נוחיותו שלו, ללכת בדרכים צדדיות ולוותר על גינוני כבוד, ובלבד שלא יטריח את עמו אפילו לרגע אחד.
