ביום שישי האחרון ישבתי באולפן ערוץ 14 כפאנליסט במשך שלוש שעות רצופות. לצידי ישבו שורה של מרואיינים נכבדים, עטורי פלאפלים צבאיים ותארים אקדמיים של מומחים לאיראן, אסטרטגיה וביטחון לאומי. הקשבתי להם ברוב קשב, אך שמעתי בעיקר מילות תואר מפוצצות. הם הסבירו בפנים חמורות סבר שאיראן פועלת בשיטת "תמות נפשי עם פלישתים", וקבעו בנחרצות שמשטר האייתוללות פשוט מנסה לגרור את כולם לגיהנום יחד איתו.
3+שתקתי והבנתי שמערכת הניתוח הישראלית קורסת בשידור חי. מומחי הביטחון שלנו מנתחים פסיכולוגיה זולה במקום לנתח לוגיסטיקה קרה. הפרשנים הציגו את האויב בטון סמכותי, כמשוגע חסר רציונל, משום שגישה כזו פוטרת את המערכת מהצורך להתמודד עם מתמטיקה אכזרית. אף אחד לא עצר להסביר את המנגנון האמיתי. איראן מפעילה אסטרטגיה מדויקת ועקבית מרגע תחילת המבצע, והמטרה שלה חדה: לעצב את המרחב כך שמשוואת הזמן תעבוד לטובתה.
האסטרטגיה האיראנית נשענת על ארבעה שלבים ברורים של שחיקה. השלב הראשון מופנה נגד איחוד האמירויות. ההפגזות על נסיכויות המפרץ נועדו לייצר לחץ כלכלי מיידי ומוחשי. בעולם העסקי העדין של דובאי, כל יום של לחימה שורף מיליארדים ופוגע באמון המשקיעים. ככל שהזמן עובר, הנזק הכלכלי הופך למנוף סחיטה אדיר כלפי המערב.
3+השלב השני ממוקד בעיוורון המערכת האמריקנית. משמרות המהפכה פוגעים באופן שיטתי בתשתיות צבאיות של ארצות הברית במפרץ, תוך דגש מכוון על מערכות מכ"ם וסנסורים של סוללות הגנה אווירית. אלו מערכות קריטיות, יקרות להחריד, נטולות חלופה בטווח הזמן הקצר.
השלב השלישי הוא מלכודת המיירטים. הגברת קצב המתקפות על מדינות המפרץ ועל ישראל נועדה למטרה מספרית נטו: לרוקן את המחסנים. מול מסות של חימושים איראניים זולים, המערב וישראל שורפים טילי יירוט אסטרטגיים בקצב שתעשיות הביטחון פשוט אינן מסוגלות לייצר. השלב הרביעי סוגר את הלולאה על צוואר הכלכלה העולמית דרך פגיעה שיטתית בתשתיות הנפט ואיומים ישירים על מכליות במיצרי הים.
3+אם נמשיך להתנהל מול האסטרטגיה הזו דרך סיסמאות על פאניקה, המציאות בעוד שבועיים תכה בנו בעוצמה רבה. המלחמה תסב נזק כלכלי אדיר לאיחוד האמירויות. במקביל, מאגרי המיירטים של המפרציות, של ארצות הברית ושל ישראל יתרוקנו לחלוטין. מערכות הגנה מתקדמות יוותרו משותקות לאחר שהסנסורים שלהן יושמדו כליל.
ההשפעה הגלובלית תהווה שובר שוויון. מחירי הנפט כבר חצו את רף ה-90 דולר לחבית וממשיכים לטפס בחדות. הבוחר האמריקני הממוצע ירגיש את המלחמה היטב בתחנת הדלק. הבייס הפוליטי הרגיש לכלכלה של הנשיא טראמפ יתחיל למרוד בו ולדרוש עצירה. מדינות אירופה ובעלות הברית האמריקניות באסיה, דוגמת יפן ודרום קוריאה התלויות כליל בנפט סעודי, יביטו אל תהום כלכלית ויפעילו לחץ מסיבי לסיום המערכה.
3+ברגע הזה בדיוק, כאשר אין למערב ולנו מיירטים להגנה ומופעל לחץ פוליטי פנימי אדיר בארצות הברית, איראן תוכל לשגר חימושים כאוות נפשה ולהכתיב את תנאי הסיום. מקבלי ההחלטות בירושלים ובפנטגון חייבים להתחיל לנהל את כלכלת החימושים. מי שמתעלם ממפת התמריצים והאילוצים של היריב, ימצא את עצמו מהר מאוד מפסיד במשחק.
