בהמשך להחלטת בג"ץ שדרש מהיועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, להחליט מי הגורם בפרקליטות שאליו יועבר תיק חקירת הדלפת הסרטון מפרשת שדה תימן, ובהינתן מיעוט הגורמים האפשריים, קוטיק החליטה להשיב את התיק לפרקליט המדינה עמית אייסמן.

קוטיק מסרה לבית המשפט את חוות דעת במעטפה סגורה, וזאת על מנת שלא לפגוע או להשפיע על הליכי החקירה המתנהלים בעניין. לצד זאת, יוגשו לבית המשפט גם עיקרי חוות הדעת באופן גלוי. חוות הדעת גובשה מבלי שקוטיק נחשפה לחומרי החקירה עצמם, והיא נשענת על תמצית עובדתית שהועברה אליה על ידי משטרת ישראל.
לאחר בחינת האינדיקציות שנמסרו לה, קבעה קוטיק כי לפי המידע הקיים, מעורבותו של פרקליט המדינה, עמית אייסמן, בליווי עבודת צוות הבדיקה בפרקליטות הצבאית שתפקידו היה לבדוק את מקור הדלף של הסרטון, הייתה מצומצמת. בהתאם לכך, ובהיעדר מניעות בעניינו, הוא הגורם הבכיר במערכת שאליו ניתן להעביר את חומרי החקירה לצורך בחינתם.

ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, נקבע כי אנשי לשכתה ליוו את צוות הבדיקה בפרקליטות הצבאית, שתפקידו היה לבחון את מקור דלף המידע. במסגרת זו, חלק מהגורמים מטעמה כבר מסרו עדות במשטרה, ועשויים להידרש למסור עדות גם בהמשך ההליך ככל שיתנהל. בשל כך קיים חשש לניגוד עניינים, ולכן המניעות שנקבעה בעניינה ובעניין אנשי לשכתה נותרת על כנה.
עוד צוין כי ככל שיחול שינוי בהנחות שעליהן התבססה חוות הדעת בנוגע לליווי החקירה על ידי פרקליט המדינה, ניתן יהיה לשוב ולבחון את הדברים באופן קונקרטי.

במענה לבג"ץ כתבה קוטיק: למרות פניותיי, המשטרה העבירה לידיי חומר דל בלבד שאינו מספק שנוגע גם לזהות הגורמים שהעידו ושעתידים להעיד בהמשך. בהינתן הנסיבות, פרקליט המדינה הוא הגורם היחיד שכתפיו רחבות לקבלת החלטות לגבי המשך הטיפול בתיק וכן הרחבת הבדיקות והשלמות החקירה ככל שיעלה צורך.
כזכור, לפני כשבועיים הורה בג"ץ לקוטיק לקבל החלטה תוך שבוע מי מהפרקליטות יהיה אחראי על תיק חקירת הפצ"רית. בהחלטתה קבעה השופטת דפנה ברק ארז כי על קוטיק לעדכן מיהו, לשיטתה, הגורם המתאים בפרקליטות המדינה "על שלוחותיה השונות" שאליו ניתן להעביר את חומרי החקירה. כשהמטרה המוצהרת של הבקשה להעברת החומרים היא לאפשר "קידום קבלת ההחלטה בנושא", וזאת לאור סיום עבודת המשטרה בתיק.

החלטת בג"ץ הגיעה לאחר שקוטיק פנתה למשטרה ודרשה לקבל את חומרי החקירה בעניין ניגוד העניינים של גלי בהרב-מיארה בעניין הדלפת הסרטון משדה תימן. במכתבה החריף, כתבה יועמ"שית המשטרה: "יש הכרח להציג בפנינו מיפוי עובדתי של מכלול הזיקות הרלוונטיות, והיקף המעורבות של כל אחד מהגורמים המעורבים, על מנת שניתן יהיה לבחון כיאות את סוגיית ניגוד עניינים, בין אם הממצאים העובדתיים מחזקים את החשש לניגוד עניינים ובין אם יש בהם כדי לפוגג אותו".

כאמור, בשל חשש לניגוד עניינים, בג"ץ קבע, כי היועצת המשפטית לממשלה אינה יכולה לפקח ישירות על שלב החקירה בשל חשש לניגוד עניינים. משכך, שר המשפטים יריב לוין ביקש למנות גורם חיצוני לפיקוח על החקירה – תחילה את השופט בדימוס אשר קולה, ולאחר מכן את השופט בדימוס יוסף בן חמו, אך בג"ץ פסל את שני המינויים של לוין וקבע קריטריונים מחמירים שמנעו מלוין למצוא מועמד מתאים.
כעת, משנפסלו כל המועמדים שהציע השר לוין, הורה בג"ץ כי על יועמ"שית משרד המשפטים שקיבלה את חומרי חקירת הפצ"רית לעדכן לאיזה גורם בפרקליטות היא מעבירה את חומרי החקירה על מנת להתקדם לעבר הגשת כתב אישום בתיק – ובכך, בעצם, ההחלטה עשויה להוביל לחזרת התיק לפרקליטות, למרות שבפסיקתם הראשונית קבעו השופטים כי יש מניעה גם למעורבות הפרקליטות בתיק.
