"אנו מייצרים את התנאים עבור העם האיראני להחלפת המשטר", כך אמר ראש הממשלה. למה הוא התכוון? כיצד זה קורה? חייבים להחליף את שלטון האייתולות הרצחני של איראן. זה אפשרי, והסיכוי לכך הוא גבוה, גם בטווח הזמן המיידי. זו לא פריבילגיה שנועדה להחליף למשטר ידידותי לשם קידום אינטרסים של כלכלה משופרת, זהו אינטרס קיומי- לישראל, לאיזור, לעולם, ולעם האיראני. מתקפת המנע של ישראל וארה"ב נועדו לתכלית האסטרטגית של החלפת המשטר, וממנה לשינוי יסודי של המציאות האיזורית ואף העולמית, ביום שאחרי. במאמר זה אנסה לפתוח צוהר קטן לציבור הקוראים בנושא מאמץ התודעה וההשפעה.
11+מה הם המאמצים הנדרשים להפלת המשטר?
- מאמץ הפעלת כח – הוא התנאי המאפשר לכל תהליך הפלת המשטר, באמצעות תקיפות קינטיות (כלומר באש טילים, פצצות וכדומה), המיועדות לפגוע ביעדים צבאיים כגון אתרי פו"ש (פיקוד ושליטה) צבאיים ואזרחיים- מפקדים ומפקדות. פגיעה במערכות הגנה אוירית. פגיעה בכלל יכולות הגרעין (אחסון החומר המועשר, אתר העשרה, מעבדות, טכנולוגיה ומדענים), ופגיעה ביכולות אויר וים, וכמובן יכולות הטילים הבליסטיים (ארוכי טווח וקצרי טווח), והמדוייקים (כטב"מים לסוגיהם וטילי שיוט). אנו בשלב הזה, זהו שלב חשוב ביותר, שבכל מצב חייבים למקסם בו את השמדת יכולות האוייב ככל שניתן
- מאמץ תודעה והשפעה – זהו מאמץ תומך, מלווה ומשפיע, אך הוא אינו מכריע. הוא יכריע אם בסופו יצליח להפיל את המשטר. הוא מופעל בכמה אפשרויות למול מס' סוגי אוכלוסיות יעד, כל קבוצה בדרך ייעודית ומותאמת:
11+הפגנות באיראן | צילום: רשתות חברתיות א. כלפי ההנהגה האזרחית (סיכול חמינאי הוא המסר החשוב ביותר למי שירצה להמשיך להנהיג את איראן בדרכו), הכולל לא רק לחץ לכניעה והעברת שילטון מסודר תוך הבטחת שרידות אישית של בעלי התפקידים, אלא גם "מעבר צד" ועריקה כנגד השילטון הנאחז בקרני המזבח. ההנהגה האזרחית מורכבת מפקידים במשרדי הממשלה והשלטון המוניציפלי, בעלי דיעה, אנשי עסקים וחברי אוניברסיטאות ומשפיענים, כן יש גם מספר חכמי דת "מתונים" הממתינים לרגע הנכון. הנהגה חליפית אפשרית באמצעות בנו של השאה הגולה (רזא כורש עלי פהלווי), או מנהיגות שתצמח ותיזום ברגע הנכון את תפיסת השילטון. כרגע, לא מסתמנת הנהגה מספיק חזקה בכדי לסחוף את המון העם והפקידות הקיימת.ב. כך, פועלים גם מול מפקדים צבאיים, הן מתוך משמרות המהפיכה, אבל בעיקר מול מפקדי צבא איראן, אשר מסורתית מזוהה יותר עם ה"עם", הגם שבכיריו מראש נבחרו ומזוהים היטב עם משטר האייתולות. כאן מופעלים לחצים על דרגי ביניים בקצונת הצבא, "לעבור צד" ולתמוך בהחלפת השלטון. בשלב זה, ישנם ניצנים ודיווחים מעטים לעריקת חיילים וקצינים בדרגים זוטרים מתוך צבא איראן, אולם למי שמכיר כיצד צבאות היררכיים עובדים, אין כאן עדיין אתגר אמיתי בצבא, אך אפשרות כזו עדיין קיימת.
11+ההפגנות באיראן, ארכיון | שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים ג. העם האיראני – העם האיראני גם הוא אינו "מקשה אחת". מעבר למורכבויות הפנימיות שבו, השיכבה הצעירה באיראן המורכבת מסטודנטים, וכן בעלי המעמד הבינוני – סוחרים קטנים, ושכבות נוספות אשר קשיי החיים מאוד משפיעים על רצונם לראות שינוי. בנוסף, קיימים אלו שנפגעו מהמהפיכה (אלו שנושלו מנכסיהם, אלו שנפגעו בכל המחאות הקודמות, ואלו החילוניים שמאסו בשילטון הדת הקיצוני ובעיקר הסטודנטים). הם אלו שהובילו את המחאה המשמעותית האחרונה, שע"פ דיווחים שונים נטבחו בה למעלה משלושים אלף אזרחים, ועוד עשרות אלפי פצועים ועצורים. הזעם הרב העצור בהם יכול להוות זרז משמעותי להפלת השילטון.
ד. מיעוטים – איראן קיימים מיעוטים רבים. הבולטים שבהם אשר איתגרו בעבר את המשטר הם הכורדים שבאיזור צפון מערב איראן (גבול עיראק), האחוואזים, הבאלוצים, מוסלמים סונים, ועוד. התקוממות מאורגנת של מיעוטים הנמצאים בפריפריה, יכולה לסייע בתחושת התפרקות המשילות ובכך לקדם את תודעת אובדן השליטה של המשטר, ולקדם התקוממות גם מבחוץ לבפנים, וגם מבפנים לבחוץ.
11+הפגנות נגד משטר האייתוללות באיראן, ארכיון | צילום: רשתות ערביות אז כיצד נעשה זאת?
פעולת תודעה אם-כן, ושחזור חוסנה של איראן אינו פרוייקט פוליטי בלבד, אלא הכרח קיומי עבור עם שנחנק תחת עשורים של עריצות וניהול כושל. המערכה התודעתית המופנית אל הציבור האיראני חייבת להתבסס על מספר מוקדי עניין:
1. מחיר ההפסד – המשך ירי ולחימה של איראן יגרום לפגיעות קשות יותר, לא רק בנכסים צבאיים, אלא גם במתקני תשתית ואנרגיה, כאלו שההפסד לטווח הארוך יכול להסתכם בשנים רבות של שיקום והפסדי הכנסה. המסר בכך הוא ברור- קיצור זמן המלחמה "יחסוך" כסף רב שיוכל להיות מופנה לטיפול בעם האיראני (דוגמא לקמפיין- מה עלות הטילים, הכטב"מים, ומה עלות הפגיעה בתשתיות, אנרגיה וכדומה- בכול יום יכלו לבנות בתי חולים, או יותר שעות חשמל ומים בכל איראן וכדומה).
11+2. בוא נחזיר את איראן להיות גדולה – מסר הנשען על היבטים היסטוריים ותרבותיים שכל איראני גדל עליהם (ממלכת פרס הגדולה), תוך השתלבות ושיתוף פעולה פורה באיזור ובעולם בכלל- ממדינה מצורעת, למדינה מכובדת ומבוקשת (הצגת תמונת קשרים אפשריים בעולם, כלכליים, מדיניים ותרבותיים).
3. חשיפת הפער הבלתי נתפס בין חיי הראווה של ההנהגה לבין העוני המחפיר ברחובות טהרן, אהוואז וסיסטן-בלוצ'יסטן.
אימפריית השחיתות: משפחת חמינאי והאליטה השלטונית
בעוד המנהיג העליון, עלי חמינאי, הקפיד להציג חזות של "סגפן" המתגורר בדירה פשוטה, המציאות מאחורי הקלעים חושפת רשת מסועפת של הון ריכוזי.
- הון המיליארדים: חמינאי שולט על אימפריה כלכלית המכונה "סטאד" (Setad) ששוויה מוערך ביותר מ-100 מיליארד דולר. הון זה נצבר מהחרמת נכסים של מתנגדי משטר, מיעוטים וגולים. ואם נוסיף גם את בכירי השילטון הנוספים, מדובר על סכום בלתי נתפס של כ-200 מליארד דולר! שיכולים לחזור לטובת העם האיראני. בהתחשב בתמ"ג הנומינלי השנתי של איראן (כ-400 מיליארד דולר), מדובר על סכום מטורף שיכול להגיע ישירות לטובת אזרחי איראן (שוב, קמפיין מיפוי נכסי השחיתות מול פרוייקטים אזרחיים אפשריים).
11+ההפגנות באיראן, ארכיון | צילום: רשתות ערביות - הנסיך מוג'תבא: בנו של חמינאי, מוג'תבא, מסומן כיורש העצר. המערכה התודעתית צריכה להדגיש כיצד "הרפובליקה" הפכה למונרכיה דתית, שבה מוג'תבא שולט בתקציבי עתק של משמרות המהפכה ונהנה מחשבונות בנק סודיים באירופה ובוונצואלה.
- האוליגרכיה הדתית: בזמן שהאיראני הממוצע נלחם על כיכר לחם, בניהם של בכירי המשטר ("האע'א-זאדה") מציגים ברשתות החברתיות חיי פאר בלונדון ובקנדה – מכוניות ספורט, שעוני יוקרה ומסיבות, הכל מכספי הנפט של העם.
11+תקיפות של כוחותינו נגד מתקני נפט באיראן | צילום: רשתות ערביות 4. התשתית הקורסת: מים וחשמל ככלי לשליטה
איראן, מדינה עשירה במשאבים, נמצאת בעיצומו של משבר אנרגיה ותשתיות חסר תקדים.
- צמא בערש התרבות: ניהול כושל של משאבי המים, הקמת סכרים פוליטיים על ידי חברות של משמרות המהפכה וייבוש אגמים (כמו אגם אורמיה) הובילו למחסור חמור במי שתייה ובמים לחקלאות.
- החשכה המתוכננת: למרות עתודות הגז העצומות, איראן סובלת מהפסקות חשמל יומיומיות. המשטר מעדיף להשקיע בכריית קריפטו עבור משמרות המהפכה ובמתקני גרעין מאשר במודרניזציה של תחנות הכוח המיושנות.
11+צילום: רשתות ערביות 5. סדרי עדיפויות מעוותים: הפרוקסי על חשבון הבית
הסיסמה "לא עזה, לא לבנון, את חיי אני נותן רק לאיראן" היא ליבת המערכה.
- ייצוא המהפכה: מדי שנה, מיליארדי דולרים מוזרמים לחיזבאללה, לחות'ים, למיליציות בעיראק ולחמאס. הערכות מדברות על השקעה של מעל 20 מיליארד דולר במימון טרור אזורי בעשור האחרון, זהו סכום עתק.
- המחיר לאזרח: כל טיל שנורה מתימן או מלבנון הוא בית חולים שלא נבנה בסיסטן, או מורה שלא קיבל שכר בטהרן. המשטר מקריב את ביטחונם האישי והכלכלי של אזרחיו על מזבח האשליה של "סהר שיעי".
11+מתקפה באספהאן, איראן | צילום: רשתות ערביות 6. כלכלה בנפילה חופשית: הריאל בשפל היסטורי (איבד מערכו למעלה מ50% בשנה האחרונה).
המצב הכלכלי אינו רק תוצאה של סנקציות, אלא של שחיתות מבנית.
- אינפלציה דוהרת: האינפלציה באיראן חצתה את רף ה-60%, מה שהופך מוצרי יסוד כמו בשר וביצים למצרכי יוקרה.
- אובדן המעמד הבינוני: מעל 30% מהאזרחים חיים מתחת לקו העוני המוחלט. הריאל איבד למעלה מ-90% מערכו בעשור האחרון, מה ששחק לחלוטין את החסכונות של הציבור.
11+ארכיון | צילום: רשתות ערביות 7. הטבח בילדי המולדת: הדיכוי האלים
הלגיטימציה של המשטר התנפצה בדם המפגינים.
- מ"אבאן העקובה מדם" ועד "אישה, חיים, חירות": המערכה חייבת להזכיר את אלפי ההרוגים – מנערות כמו מהסא אמיני וניקה שכרמי ועד למאות הצעירים שהוצאו להורג או עונו בבתי הכלא כמו "אווין".
- השקיפות של הרצח: בניגוד לעבר, התיעוד הדיגיטלי הופך את הטבח לגלוי. המשטר אינו מגן על העם, הוא נלחם בו כאויב.
11+תקיפות באיראן | צילום: רשתות ערביות 8. היום שאחרי: החזון לאיראן חופשיתהמערכה התודעתית לא יכולה לעסוק רק בשלילה; עליה להציע תקווה מוחשית.
- שיקום כלכלי מהיר: הסרת הסנקציות והחזרת איראן לשוק האנרגיה העולמי יזרימו מאות מיליארדי דולרים שיופנו לשיקום התשתיות חשמל ומים, וכן לשיפור יוקר המחייה.
- פריחה תיירותית ותרבותית: איראן יכולה להפוך למעצמת תיירות עולמית, המבוססת על ההיסטוריה המפוארת שלה, מה שיצור מיליוני מקומות עבודה לצעירים המשכילים.
- חירות חברתית: ביטול חוקי הכפייה הדתית, שוויון זכויות לנשים וחופש ביטוי יהפכו את איראן למרכז יצירתי וטכנולוגי במזרח התיכון.
11+בנו של עלי ח'אמנאי |
צילום: רשתות איראניותסיכום ומסקנות למערכה התודעתית מול איראן
המסר המרכזי לאזרח האיראני ברור: המשטר אינו איראן. המשטר הוא כוח כיבוש דתי המנצל את משאבי המדינה כדי לשרוד. נפילת המשטר אינה רק שינוי פוליטי, היא חזרה לחיים נורמליים, לשגשוג ולכבוד לאומי.
"איראן היא מדינה עשירה שנשדדה על ידי הנהגה ענייה ברוח"
על ארה"ב וישראל להעמיק את מלחמת התודעה וההשפעה מול קבוצות היעד שתיארתי, באמצעות מסרים ממנהיגי ארה"ב וישראל (זה קורה), רשתות אינטרנט, רדיו, פריצות לשידורי טלויזיה, ואף הצנחת "פלייארים" בעלי מסרים רלוונטיים משמיים, ע"י מטוסים, ממש כמו בעזה….
רק כך, בנקודה ובעיתוי שיוחלט, יתקיימו תנאים מאפשרים להפלת המשטר האכזר באיראן, ותיפתח ההזדמנות לשחר של יום ושילטון חדש: לאיראן, לאיזור, ולעולם כולו.
