לאחר ימים של דריכות וסגירה כמעט מוחלטת של מוקדי הבילוי והמסחר, המשק הישראלי החל הבוקר (חמישי) לבצע צעדים ראשונים של חזרה לפעילות. זאת בעקבות שינוי מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף אמש, שאיפשר לראשונה מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" את פתיחתם של מקומות עבודה וקיום התקהלויות של עד 50 איש, תחת המגבלה של קרבה למרחב מוגן.
ההקלות החדשות של פיקוד העורף מאתמול (רביעי) הובילו לפתיחה של המסחר. רשתות אופנה גדולות, שנותרו סגורות מאז השבת האחרונה, החלו לפתוח מחדש את סניפיהן, ואליהן הצטרפו בתי קולנוע ומסעדות שהחזירו עובדים מחל"ת קצר. במערכת הכלכלית מציינים כי פתיחת העסקים היא קריטית למניעת קריסה של עסקים קטנים ובינוניים, והיא מהווה חלק מאסטרטגיה של "ניהול סיכונים", ניסיון לשמר את חוסנה של הכלכלה הישראלית גם מול איומים ביטחוניים מורכבים, כולל האיומים הישירים מצד איראן. עם זאת, מערכת החינוך שנותרה סגורה ממשיכה להוות חסם משמעותי עבור הורים עובדים רבים.

דו"ח משרד העבודה שהוצג היום מראה כי לצד האופטימיות מהפתיחה המחודשת של החנויות, נתונים חדשים שמפרסם משרד העבודה חושפים את המחיר הכבד שגובה המערכה מהשוק המקומי. על פי האומדן המעודכן, כ-11% מכוח העבודה בישראל, שהם כ-490 אלף איש, נעדרים כיום ממקומות העבודה שלהם.
שיעור האבטלה: נותר נמוך ויציב ועומד על 3.2% (נכון לינואר 2026), נתון המעיד על כך שמעסיקים עדיין מנסים לשמר את עובדיהם למרות המצב.
עובדים בחל"ת: שיעור זה זינק ל-6.4%, בעיקר בשל השבתת מערכת החינוך והגבלות ההתקהלות שאילצו עסקים רבים להוציא עובדים לחופשה כפויה.
מילואים: נרשמה מגמת ירידה מתונה בשיעור המגויסים, מ-3.1% בשיא המבצע ל-1.3% כיום, מה שמאפשר לכוח אדם מיומן לחזור למגזר הפרטי והציבורי.

המטרה: צמצום הפגיעה בתוצר
גורמים במשרד האוצר מדגישים כי כל יום שבו המשק פועל, ולו בצורה חלקית, מצמצם את הירידה בתוצר הלאומי. המעבר למתווה שבו עבודה מתאפשרת לצד מיגון, הוא שלב קריטי במניעת מיתון עמוק. כעת, העיניים נשואות להחלטה הבאה של פיקוד העורף בנוגע למערכת החינוך, שכן פתיחתה היא המפתח האמיתי לחזרתם של מאות אלפי הורים לעבודה מלאה ולייצוב סופי של המשק.
