למרות ש"בספטמבר לא יהיה לכם צבא" ולמרות ההפגנות האלימות בקפלן, חסימות הכבישים ולמרות הטרור האלים בקיסריה ובבית ראש הממשלה בבלפור. למרות כל מיני אליטות מטעם עצמן, טייסים במיל' ומטכ"לניקים ויתר מאיימים ומהלכי אימים שהודיעו על "הפסקת התנדבות" ואי התייצבות לשירות והשתמשו בעוד כל מיני מונחים מכובסים, כתחליף למציאות של סרבנות.

למרות התקשורת ה"אוהדת" במשך שנים, ש"ליטפה" ועודנה "מלטפת" את ראש הממשלה, משפחתו וסביבתו. וגם למרות האנרגיות הבלתי נלאות שהושקעו כאן זמן רב ע-י הפרקליטות ומערכות החקירה ואכיפת החוק, כדי להוכיח קבל עם ועולם שראש הממשלה "מושחת" והוא "חייב לסיים את חייו מאחורי סורג ובריח" בבגדי אסיר כתומים ובבושת פנים.
למרות הצווים המגבילים והדרקונים מהאג והצורך הקבוע לטוס במעקפים ובמרחקים, נוכח "החיבוק" שניתן דרך קבע ממדינות אירופה "הידידות". למרות הפרשנים והאולפנים וה"מומחים", ששידרו לנו יום יום ושעה שעה מורך ומורל ירוד. פמפמו כישלון, חוסר מנהיגות ובעיקר התמחו בתבהלות ובקטסטרופות, שכל שומען תצילנה שתי אוזניו.
אף על פי שמודיס' ושות' הורידו את דירוג האשראי וחוזי נבואות שחורות, טענו שהגיע קצה של הכלכלה הישראלית וכל ההשקעות בורחות מכאן, וחזו שהבורסה תתמוטט והיא פורחת. למרות שחזו שלא תהיה כאן יותר תעשיית טכנולוגיה עלית כי כל החברות הזרות ייצאו מכאן והן רק מצטרפות עוד ועוד, והיו שהרחיקו לכת וטענו שיקרה לשקל כמקרה הריאל הפרסי והוא רק נעשה חזק יותר.

למרות יודעי דבר, חוזי שחורות ומומחים גאו-פוליטיים וצבאיים, ובעיקר כאלה שניתן להכתירם כ"לשעברים", שטרחו להבהיל ולהזהיר ש"חמאס לא הוכרע" ו"חיזבאללה עומד על הרגליים" ומעל כולם ל"איראן תהיה פצצה" וש"עלינו ללמוד לחיות תחת איום גרעיני תמידי". ואף על פי שמרבית הממשלים האוהדים בעולם, לא גילו לנו חיבה יתרה והטילו חרמות נשק והגבלות.
ובעיקר למרות ואף על פי שאנחנו כאומה וכצבא וגם כהנהגה, עברנו טראומה לאומית בשבעה לאוקטובר לפני שנתיים ומחצה. כואבת, צורבת, מטלטלת. כזו שאומות רבות אחרות ספק אם היו מסוגלות לקום כעוף החול ולהתאושש הימנה. למרות זאת זכינו בראש ממשלה בעל סגולות ותכונות מנהיגותיות, שחתר ללא לאות להשגת המטרה המרכזית – הגנה על מדינת ישראל והבטחת עתידה.
הוא ידע לבור את המוץ מן הבר ולהתנהל בחכמה מדינית ובתבונה השמורה למנהיגים בעלי חוש היסטורי, אל מול כלל האתגרים, פנימיים וחיצוניים. והמעט שניתן וצריך לומר לו בימים הרי גורל ומשני מציאות עולמית אלה, גם אם לא מסכימים על הדרך וגם אם יש הסבורים שעליו לסיים את תפקידו הפוליטי, זו מילת תודה והכרת הטוב. תודה לך ראש הממשלה על הנהגה עיקשת ומסורה.
