היום השישי למלחמה מול איראן, וכבר למעלה משנתיים וחצי של לחימה במספר זירות במקביל. אזרחי ישראל התרגלו לשגרת אזעקות ונפילות טילים: עם הישמע אזעקה, המשפחות נכנסות למרחבים המוגנים. אולם קיים ציבור גדול שסובל ממחסור חמור במיגון – תושבי יהודה ושומרון.
5+ביהודה ושומרון מתגוררים למעלה מחצי מיליון תושבים, אך לרבים מהם אין מקלט ציבורי סמוך לביתם, גם לאחר שנתיים וחצי של מלחמה, עדיין קיימים יישובים ושכונות ללא מענה מיגוני מספק.
בחלק מהיישובים אין כלל מרחבים מוגנים זמינים, התושבים והמועצות זועקים בנוגע למחדל לשר הביטחון – שזורק את האחריות על פיקוד העורף. נתון מדהים של המערכה האחרונה: יישובי השומרון נמצאים במקום ה-46 ברשימת היישוביים עם הזמן השהייה הארוך ביותר, כאשר נשמעו ביישובים כ-42 אזעקות.
5+משרד הביטחון מפקיר את תושבי יהודה ושמרון, בטענה שהם אינו בקו הירי. במועצה אזורית שומרון, בראשות יוסי דגן, פעלו לבד למען הצבת מגוניות בחלק מהיישובים, ויצאו לקמפיין חובק עולם כדי להשיג תרומות, וגם לאחר מכן התושבים נאלצו להשתתף בהוצאות המיגון לחייהם. שכונות שלמות סובלות ממחסור במיגון, וחלק מהתושבים נאלצים ללכת דקות ארוכות, ולעיתים אף לנסוע, כדי להגיע למקלט ציבורי.
5+למשל, ביישוב שבי שומרון, קיימת שכונה שלמה ללא מקלט ציבורי, ביישוב יצהר, משפחות נאלצות לנסוע באמצע הלילה, והדבר מתרחש כמעט בכל יישוב ביו"ש, החל מהשומרון ועד דרום הר חברון: עלי, שילה, חרשה, ועוד. בחלק מהיישובים מתגוררות משפחות בקרוואנים ובמבנים יבילים, שאינם מספקים כל הגנה מפני רסיסים או פגיעות ישירות. על אף שהאויב ככל הנראה אינו מכון את ירי הטילים להתיישבות אך היישובים הפכו בשתי המערכות האחרונות מול איראן להיות קו היירוט של מדינת ישראל.
5+רק אתמול נפל רסיס גדול מטיל איראני ביישוב חרשה שבבנימין, סמוך לפתח המכולת היישובית. בנס לא היו נפגעים. לדברי תושבים, אילו הרסיס היה פוגע בקרוואן שבו שוהה משפחה עם ילדים – האירוע היה עלול להסתיים באסון כבד.
תושב היישוב שילה שיתף בשיחה עם C14: "אנחנו זוג עם תאומות בנות שנה. המקלט הקרוב אלינו הוא במרחק של 6-7 דק הליכה. הריצות והלחץ התמידי פשוט סיוט!! יש גם סיכון ממש גבוה כי במהלך היום כולם יוצאים עם הרכבים לכיוון המקלטים. בלילה אנחנו ישנים אצל משפחה טובה שגרה יותר קרוב לממ"ד, והבנות ישנות בעגלות, כדי שלא נצטרך להעיר אותן בלילה. זה מלחיץ, מתיש. אנחנו מוגבלים, כי אנחנו חייבים להיות כל הזמן ביחד ארבעתנו, כי אחד לא יכול להסתדר עם 2 תינוקות להעלות אותן לרכב ולנסוע לממד".
5+משפחה נוספת סיפרה: "אנחנו פשוט לא בבית. נוסעים להורים כי שם יש ממד קרוב. זה מתסכל שכל הבית שלנו נשאר מאחור. אנחנו חלק מהשכונה, חלק מהיישוב, וזה מרגיש שפשוט אין מענה. כאילו אנחנו גרים באיזה חור שלא צריך לטפל בו".
תושב אחד מהיישובים הצעירים בשומרון שיתף: "לאחר התקיפה השנייה של הטילים הבליסטיים הבנו שהאיום ממשי, והתחלנו לפעול להבאת מיגונית לשכונת הקרוונים. במהלך החודשים האחרונים ביררנו שוב ושוב היכן עומד הנושא, במיוחד כאשר החלו הדיבורים על תקיפה באיראן, אך נאמר לנו להמתין לסיור של פיקוד העורף – סיור שבפועל לא התקיים".
5+"רק לאחר התקיפה האחרונה הופעלו לחצים, והובטח לנו כי ביום שני יגיע סיור של פיקוד העורף וביום שלישי תוצב מיגונית. לאחר הסיור נאמר שיש בעיות מיקום וגישה, אך למרות זאת הצלחנו לארגן משאיות וטרקטורים ולהכשיר שטח. מאז, למרות כל הדרישות שמילאנו, הצבת המיגונית מתעכבת שוב ושוב בתירוצים שונים מצד גורמי פיקוד העורף. בינתיים האזעקות נמשכות, ומשפחות שחיות בקרוונים נותרות חשופות ללא מיגון. לטענתנו, המועצה ופיקוד העורף הקטינו ראש למרות שכולם ידעו שהסלמה מול איראן צפויה, וכעת אנו נאלצים לאלתר פתרונות תוך כדי המצב הביטחוני – בעוד הימים חולפים ושום דבר לא מתקדם".
