חיזבאללה שוב נותן לנו הזדמנות אסטרטגית של פעם במאה שנים לשנות את המציאות הגיאופוליטית והאסטרטגית מן היסוד. אז בואו ניקח אותה בלי למצמץ ובלי לתרץ! בניתוח אסטרטגי של המזרח התיכון המודרני, נדיר למצוא רגע שבו קווי המתאר הגאופוליטיים שנקבעו לפני למעלה ממאה שנים עומדים למבחן מחודש. המתקפה המחודשת של חיזבאללה על ישראל, מחייבת נקיטת החלטות ופעולות שונות (המעז- מנצח!) – לא עוד מאותו הדבר! לא עוד סיכולים ותקיפות נקודתיות, אלא ניצול ההזדמנות האסטרטגית ושינוי מציאות הגבול הצפוני, והעברת מסר שהחל מה-8 באוקטובר, מי שפתח במלחמה כנגד ישראל ישלם מחיר- לדורות.
5+משינוי מקומי ונקודתי, לשינוי גיאופוליטי
שבירת פרדיגמת סייקס-פיקו: מהסדר קולוניאלי לגבול טבעי
הסכמי סייקס-פיקו שנחתמו בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1916), קבעו גבולות מלאכותיים המבוססים על אינטרסים של מעצמות אירופיות, ללא התחשבות בטופוגרפיה או בביטחון אסטרטגי. הגבול הנוכחי (הקו הכחול) משאיר את יישובי הצפון בנחיתות טופוגרפית מובהקת מול שלוחת רכס רמים והכפרים השולטים בדרום לבנון.
* נהר הליטני כגבול טבעי ואסטרטגי: מבחינה צבאית וגאוגרפית, נהר הליטני מהווה את המחסום הטבעי היחיד שיכול למנוע פשיטה קרקעית משמעותית.
* עומק אסטרטגי: כחלק מתפיסת הביטחון של ישראל, עלינו ליצור "עומק אסטרטגי". לרוב, אנו מיישמים זאת באמצעות חיל האויר או התקפות לעומק שטח האוייב. מאחר וחיזבאללה פתח נגדינו במלחמה בפעם השנייה, עלינו לממש שליטה ישראלית, ויצירת רצועת חיץ עד הליטני, באופן שזו תאיין את יכולות הכח הקרקעי של חיזבאללה (רדואן) לפעול כנגד יישובי הצפון וכוחות צה"ל.
* שיקום ההרתעה האזורית: השתלטות על דרום לבנון עד הליטני תעביר מסר חד משמעי של עוצמה והרתעה לכל אוייבינו- מי שפותח במלחמה כנגד ישראל, ישלם מחיר כבד לדורות.
5+* מחיר האדמה: לקחי הערבים מתבוסתם הוא לא אובדן כלכלי ואנושי, אלא שאובדן השטח הוא המחיר הקשה ביותר שהם משלמים. זהו עניין תרבותי, דתי, והיסטורי. ב1948 הערבים פתחו נגדינו במלחמה- וקיבלו נכב'ה (הפסידו את הגליל והנגב), ב 1967 פתחו במלחמה וקיבלו נכס'ה (הפסידו את ירושלים ויהודה ושומרון), וב-2023 פתחו במלחמה וקיבלו כאריתה (אסון), הפסידו את עזה (לא יפורט במאמר זה), ואת דרום לבנון. ישראל אינה מסתפקת עוד במגננה, אלא גובה מחיר טריטוריאלי בלתי הפיך על תוקפנות.
ההזדמנות הבינלאומית: חלון זמן מוגבל
בעולם שבו רוסיה משנה גבולות באוקראינה וסין מאיימת על טייוואן, הטאבו על שינויי גבולות עדיין קיים, אך נחלש.
* לגיטימציה דרך הפרת הסכם הפסקת האש עם לבנון: חיזבאללה הפר באופן בוטה את החלטות האו"ם, והחלטת הפסקת האש עם לבנון (מנובמבר 2024), לא רק שלא התפרק מנישקו, אלא תקף שוב בפעם השנייה את ישראל במלחמה. פעולת ישראל היא איפה, לא כיבוש, אלא הגנה עצמית כנגד תוקפנות חיזבאללה, במקום שבו הקהילה הבינ"ל נכשלה ליישם.
5+* חולשת המדינה הלבנונית: לבנון היא מדינה בקריסה (Failed State). חוסר היכולת של ביירות להחיל ריבונות נותן לישראל עילה מוסרית וביטחונית ליצור "אזור ביטחון" שיגן על אזרחיה.
סיכונים ואתגרים אסטרטגיים
בכל הזדמנות גדולה, קיימים גם סיכונים, אשר יש לחשב ולנהל.
* מלחמה רב-זירתית: ניסיון לשינוי גבול עלול להוביל למלחמה רחבה יותר עם חיזבאללה (קרקעית), ואף להשלכות על גבולות נוספים. אולם, המציאות כיום שונה מלפני כשנה (פירוק הציר השיעי ואיראן), ומאפשרת ניהול סיכון שכזה.
* חשש מחזרה ל"בוץ הלבנוני": קיים חשש אמיתי למלחמת התשה במודל השייה בלבנון, אולם הפעם זה חייב להיות שונה! יש להרחיק את האוכלוסייה עד לליטני. אין יותר תושבים בדרום לבנון, וזה חלק מהמחיר שלבנון תשלם. זה כמובן יצמצם את לחימת הגרילה של חיזבאללה בחסות האוכלוסייה.
5+* בידוד מדיני: ארה"ב והמערב (בדגש לצרפת בעל האינטרסים בלבנון) מתנגדים לשינויי גבולות חד-צדדיים, מה שעלול להוביל לסנקציות של מועצת הביטחון או/של מדינות. אולם, מעמדה של ישראל לאחר המערכה באיראן יהיה שונה. הנשק והטכנולוגיות הישראליות מהוות "מכפיל כח" מדיני שעלינו להשתמש בו. מי שירצה לקבל יכולות ייחודיות בהגנה ובהתקפה מישראל – יהיה חייב להימנע ממהלכים מדיניים כנגדה. לא עוד לגינויים וסנקציות במקביל לעסקאות נשק. זה מחייב שינוי מדיניות ישראלית.
בנוסף, מי זוכר מה אותם מעצמות אמרו ופעלו כנגד התגרענות איראן? ובכלל, לנגד עינינו מתהווה סדר עולמי חדש, ובו ישראל ביחד עם בני ברית (הודו ועוד) משמעותיים. כדאי שנפנים את העולם החדש למול המעצמות (בפני עצמן) של העולם הישן.
הדילמה של המנהיגות
מדינת ישראל עומדת בפני (עוד) צומת החלטות היסטורי. מעין החלטות 1967 בשאלת תושבי יהו"ש והשטחים. השארת המצב על כנו פירושה המשכה של מדיניות "עין תחת עין" ומכה על מכה, (הגם שהמכות של ישראל משמעותיות יותר, ומדינת לבנון חייבת לשלם במחיר תשתיות לאומיות), אך לא שינוי פרדיגמתי ממעלה ראשונה המתחייב. לעומת זאת, "בעל הבית השתגע", מחיר לדורות, ושיפור מצבה הגיאופוליטי והאסטרטגי של מדינת ישראל כפי שנהגה בשנותיה הראשונות (48', 56', 67'), מחייבים דיון עומק אמיתי וקבלת החלטות ברמת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, החלטות שישנו את המציאות לדורות רבים.
5+אני רוצה לקוות שבמטה לביטחון לאומי מתקיימים דיוני עומק בכדי להביא לראש הממשלה החלטה מבוססת ע"ב תשתית רחבה של שיקולים ברובד הגבוה ביותר של ביטחון לאומי, ולא רק בהיבט מדיני או צבאי צר. זהו מהלך נועז שרק ע"י יוזמה ופעולה ניתן יהיה לממש, בבחינת נעשה- ונישמע, ולא להיפך. במקרה שכזה, גם אם לבסוף ניסוג בשלב מסויים, אפקט ההרתעה יהיה מהדהד, ותמיד נוכל לסגת לקו ביטחוני משופר (קו כפרים ראשון בלבנון- וללא תושבים), בו צה"ל יוכל להגן באופן מיטבי על יישובי הצפון ותושביו, וכן לאלץ את מדינת לבנון לפעול בתוקף רב מול חיזבאללה שלא רק מחריב לבנון, אלא גם מאבד שטחי לבנון.
כך, יוזמה, העזה, החלטה ופעולה של ראש הממשלה, תהיה עוד החלטת "בן גוריון", שתמשיך את קו ההתאוששות, החוסן, הגבורה והעוצמה של ישראל מאז ה-7 באוקטובר, לתקומה ושינוי המציאות האיזורית מיסודה, ולדורות. אנו בזמן פורים, ואין זמן טוב יותר לניסים ואמונה, עלינו לנצל זאת.
