המשטר האיראני חשף היום (רביעי) את היקפו המבעית של מערך הביצור האסטרטגי שלו – מבוך מסועף של מסדרונות החצובים בעומק הסלע, המאחסנים ארסנל כביר של רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים.
המידע החדש, המעורר דאגה בקרב גורמי ביטחון אירופיים ואמריקאיים, מציג תשתית המאפשרת לכוחות המהפכה לא רק להחזיק מעמד תחת מתקפות כבדות, אלא גם להשיב אש בעוצמה מתוך פירי יציאה ממוגנים. צעד זה מציב מכשול משמעותי ליכולות ההרתעה של המערב, הנאלץ להתמודד עם סכנה המסתתרת מאות מטרים מתחת לפני השטח.
על פי הנתונים, איראן הקימה במשך עשורים מערכת מסועפת של אתרים המכונים "ערי טילים". מדובר בחללים רחבי ידיים שבהם מוצבים נחילי מל"טים מתאבדים וטילים ארוכי טווח. האתרים הללו צוידו במנגנוני פיקוד עצמאיים המאפשרים הפעלה רציפה של האש, גם כאשר המערכים הגלויים מעל האדמה סופגים פגיעות קשות.
Iran shows off sprawling underground missile city with row after row of drones and rockets – amid growing fears US and its allies are burning through multi-million-pound weaponry.
https://t.co/aKcpzT2KkH— Dr Tariq Tramboo (@tariqtramboo) March 4, 2026
אחד ההיבטים המטרידים ביותר בפרסום הוא הלחץ הפיננסי המופעל על ארה"ב ושותפותיה. בעוד טהרן משתמשת ברכיבים פשוטים לייצור המוני, המענה הישראלי והמערבי דורש שימוש בטילים מיירטים מתוחכמים שעלותם נוסקת לסכומי עתק. קיים חשש כבד ש"שריפת" המלאי היקר מול נחילי הכטב"מים תוביל לשחיקה ביכולת הכלכלית להחזיק מערכה ממושכת.
המתחמים הללו מאחסנים חימוש בליסטי בעל יכולת הגעה לכל נקודה במזרח התיכון, מה שמהווה איום ישיר על בסיסים זרים ונתיבי שיט קריטיים. היכולת לשנע את הציוד בתוך המעברים ולהוציאו מנקודות משתנות הופכת את עבודת המודיעין למורכבת במיוחד. נראה כי המערך נועד להבטיח שהנהגת המדינה תמשיך לנהל את המלחמה גם אם מרכזי השליטה העירוניים יושמדו כליל.
1+שיטת ההתחפרות האיראנית החלה כחלק מלקחי העבר, במטרה לייצר "חסינות" לתוכניות הגרעין והנשק של המדינה. טהרן השקיעה מיליארדי דולרים בחציבת הרים, מתוך הבנה שהגנה פסיבית היא המפתח לשמירה על יכולותיה אל מול עוצמה אווירית. התזמון של החשיפה הנוכחית נועד להוכיח כי למרות הלחץ הצבאי הגובר, בידי המשטר קיימת "פוליסת ביטוח" המבטיחה את המשך קיומו הצבאי גם בתרחישים הקיצוניים ביותר.
על אף ההשקעה האדירה בביצורים ובתשתיות תת-קרקעיות שנחצבו עמוק בסלע, המציאות הוכיחה כי הבונקרים המפוארים של המשטר לא סיפקו את ההגנה המצופה ברגע האמת. עלי חמינאי, שהסתמך על רשת "ערי הטילים" והמקלטים המבוצרים כפוליסת ביטוח אישית ושלטונית, גילה כי חומות הבטון והסלע אינן חסינות בפני מודיעין מדויק וחדירה כירורגית.
1+המבצע לחיסול חמינאי המחיש כי האסטרטגיה של הסתתרות במעמקי האדמה, שנתפסה בטהרן כערובה לשרידות, קרסה אל מול עליונות מבצעית שלא נעצרה בפתח המנהרות. בסופו של דבר, המסתור התת-קרקעי שהיה אמור להיות המבצר הבלתי חדיר של המנהיג העליון, הפך לסמל של ניתוק ופחדנות שלא הצליח למנוע את הגעת היד הארוכה ללב המערך המאובטח ביותר באיראן.
