הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הודיע שישעה את כל יחסי הסחר עם ספרד, לאחר שראש ממשלת ספרד, הווקיסט הקיצוני, גינה את המלחמה וסירב לאפשר לארה"ב לעשות שימוש בבסיסים שבשטחה. טראמפ אמר שראש ממשלת בריטניה, קיר סטרמר, "ממש לא וינסטון צ'רצ'יל", ונשיא צרפת מקרון קבע שהמלחמה מפרה את המשפט הבינלאומי.

איך הגענו למצב שבו מלחמה נגד האויב הגדול ביותר של המערב – משטר רצחני שחיסל אלפי אזרחים במערב, ורק לאחרונה חיסל 30,000 אזרחים מבני עמו – נתקלת בכזו עוינות בעיני אנשים הרואים את עצמם נאורים? ההסבר לכך מצוי בווק: וירוס קטלני שמשתלט על מוסדות ועל תודעה, ומסרס את הטבע האנושי.
הווק היא תפיסה נאו-מרקסיסטית שתולה את האשמה תמיד ב"פריבילגים", כלומר בלבנים במערב. יומיים לאחר השבעה באוקטובר פגשתי מרצה ווק מלונדון סקול אוף אקונומיקס, שם לימדתי. לאחר שהביע תנחומים לעם ישראל בעקבות השבעה באוקטובר, פנה אלי וביקש ש"נהיה מידתיים עם החומים" (כלומר, עם הפלשתינים). שאלתי אותו אם אני לא נראה לו מספיק חום. אבל זה כמובן לא משנה, כי היהודים הם לבנים פריבילגים ולכן אינם צודקים, ואילו הפלשתינים הם החומים הנדכאים ולכן כמעט תמיד צודקים.

מסמך האסטרטגיה של ממשל טראמפ מגדיר את אירופה כציוויליזציה בדעיכה. ולמרות ההיסטוריה המפוארת של היבשת הזו, היא חולה במחלת הווק. האליטות שם איבדו לגמרי את השכל הישר, וכתוצאה מכך הן מאבדות גם את ההמונים, שרואים את מדינות הלאום היקרות להם כל כך נשטפות תחת מדיניות הווק האירופית.
ולכן הם מתקוממים בבריטניה (נייג'ל פארג'), בהולנד (וילדרס), בסקנדינביה, באיטליה (מלוני), ובגרמניה. מעניין לציין שגרמניה היא חריגה מסוימת בנוף הווקיסטי, משום שקנצלר גרמניה, מרץ, הוא מהמפלגה השמרנית, והוא מתחרה עם מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה על הקול הימני שזז עוד ימינה. לכן הוא גם יישר קו עם טראמפ.
טראמפ הוא האדם האחרון שעוד יכול להציל את המערב מעצמו. ישראל חייבת לנצל את שלוש השנים שנותרו לו בכהונה כדי לגבש אסטרטגיה שמקטינה את התלות שלה במערב, ומעבירה את המוקד האסטרטגי שלה להודו ולבנות בריתה במסגרת אסטרטגיית המשושה – או המשובע (אם איראן תהיה פרו-ישראלית בעתיד). כי ביום שאחרי טראמפ אנחנו עלולים לקבל נשיא ווק אמריקאי, סוג של ממדאני מטורף כזה. עד שהרגע הזה יגיע, ישראל צריכה לבסס את מעמדה כמעצמה אזורית ביטחונית, כלכלית ותרבותית, שעומדת בפני עצמה ואינה תלויה רק במערב.
ולמזלנו הישראלים אינם מטומטמים והווק איננו פופולרי כאן. אבל הוא השתלט על האוניברסיטאות, על חלקים בחברה האזרחית (ארגוני הקרן החדשה), ועל חלקים בתקשורת השמאל. ומזה צריך מאוד להיזהר.
