accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

איראן בפרשת דרכים: מותו של חמינאי והמאבק על הירושה

דסק C14

דסק C14

יב אדר ה'תשפו (01.03.26)

3

3

like

0

dislike

ללא יורש רשמי ובשיאו של עימות צבאי ישיר מול ישראל וארה"ב, איראן נכנסת לתקופת מעבר קריטית המעמידה למבחן את עמידות המשטר • מהירושה השושלתית של בנו של חמינאי ועד לעלייתם של שמרנים פרגמטיים - הקרב על עתיד הרפובליקה האסלאמית יוצא לדרך בצל ואקום שלטוני מסוכן


רוצה שנקריא לך?

מגישים

מותו של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, שנהרג בתקיפה משותפת של ארצות הברית וישראל, מטיל את הרפובליקה האסלאמית לתקופת המעבר הקריטית והמסוכנת ביותר מאז המהפכה של 1979. ללא יורש שמונה רשמית, היעדרו של חמינאי יוצר ואקום מנהיגותי עמוק המעמיד למבחן את יציבות המשטר ואת עמידות המערכת שהוא ביסס במשך שלושה עשורים, כל זאת בזמן שהאזור כולו ניצב בפני סכנת הסלמה רחבה.

לפי החוקה האיראנית, האחריות לבחירת המנהיג הבא מוטלת על "מועצת המומחים", גוף המונה 88 אנשי דת. המועצה מוסמכת למנות מנהיג חדש, להקים מועצת מנהיגות זמנית או אף להדיח מנהיג אם נמצא בלתי כשיר. ההיסטוריה מלמדת כי בעת מותו של חומייני ב-1989, המועצה פעלה במהירות ואף שינתה את דרישות הסף הדתיות כדי לאפשר לחמינאי לעלות לשלטון, וצעד מהיר דומה צפוי גם כעת כדי למנוע חוסר יציבות פנימי.

למרות התהליך החוקתי הרשמי, הכוח האמיתי מאחורי הקלעים נמצא בידי משמרות המהפכה. הארגון, שהפך לעמוד השדרה הצבאי והכלכלי של המדינה, ימלא תפקיד מכריע בעיצוב הקונצנזוס סביב היורש. עמדת המשמרות תהיה זו שתכריע אם המערכת תבחר בהמשכיות דתית נוקשה או תתועדף דמות פוליטית שיכולה להבטיח יציבות מול האיומים החיצוניים.

maximize-image
images-count1+
מוג'תבא ח'אמנאי | צילום: רשתות איראניות

בין השמות הבולטים שצפים כיורשים פוטנציאליים נמצא בנו של המנהיג המנוח, מוג'תבא חמינאי, שנחשב לדמות משפיעה מאוד בחוגי הביטחון, אם כי מינויו עלול להיחשב לירושה שושלתית השנויה במחלוקת. שם נוסף שעולה הוא עלי לאריג'אני, לשעבר יו"ר הפרלמנט ובכיר במשמרות המהפכה, שנתפס כשמרן פרגמטי המסוגל לאחד סביבו זרמים שונים בממסד.

המעבר הזה מתרחש בתקופה של לחץ חסר תקדים על המשטר האיראני, שכן המדינה מתמודדת עם מצוקה כלכלית קשה וחוסר שביעות רצון אזרחי שהתפרץ במחאות נרחבות בשנים האחרונות. במקביל לכך, העימות הישיר עם ישראל וארצות הברית והתקיפות על מתקנים אסטרטגיים יוצרים תחושת בידוד גוברת. לפיכך, השאלה שנותרה פתוחה היא האם הממסד השולט יצליח להתלכד במהירות למילוי החלל, או שמא הוואקום המנהיגותי יוביל לקרע פנימי עמוק שישנה את פני הרפובליקה האסלאמית?

עקבו אחרינו גם ב-Google News