ההסלמה הביטחונית והשהייה הממושכת במרחבים המוגנים מציבות אתגר מורכב בפני הורים רבים בישראל, במיוחד לקראת חג הפורים. המאמנת הרגשית יפית ג'פרי מסבירה בראיון מיוחד כיצד ניתן לחזק את הילדים, לווסת חרדה ולהכניס מעט אור גם בתוך המציאות המתוחה, ומדגישה כי הנוכחות ההורית היא העוגן המשמעותי ביותר עבור הילדים.

לדברי ג'פרי, הדבר החשוב ביותר שהורים צריכים לזכור הוא שילדים חווים את המציאות דרכם. "ילדים מרגישים את ההורה עוד לפני שהם מבינים את המציאות", היא מסבירה. "גם אם ההורה בלחץ, עצם הנוכחות היציבה והקול הרגוע משדרים ביטחון. אין צורך להסתיר פחד, אלא לתת לו מקום בטוח ומכיל".

הכרחי בלבד: הנחיות חדשות של פיקוד העורף לאחר התקיפה באיראן
בזמן אזעקה, מומלץ להשתמש במשפטים פשוטים ומחזקים כמו "אני איתך, אתה לא לבד" או "הממ"ד שומר עלינו". ג'פרי מזהירה מפני ביטול רגשות של הילד באמצעות אמירות כמו "אין ממה לפחד", ומדגישה כי חשוב להימנע מחשיפת הילדים לשידורי חדשות ברקע, שכן הם קולטים את הטון המלחיץ גם מבלי להבין את כל הפרטים.

אחת הדרכים המהירות והיעילות ביותר לווסת חרדה בתוך הממ"ד היא דרך הגוף. "מגע מרגיע עובד מהר יותר מהסברים", אומרת ג'פרי. "חיבוק עמוק, לחץ קל על הכתפיים או כפות הידיים, או אפילו עטיפה בשמיכה, מדמים תחושת החזקה וביטחון. כשהגוף נרגע, גם הנפש נרגעת בעקבותיו".
כדי להעביר את הזמן וליצור תחושת יציבות, מומלץ לייצר מסגרת קטנה בתוך אי הוודאות. ניתן להביא משחק מוכר, לספר סיפור אהוב או לשיר שיר קבוע בכל כניסה למרחב המוגן. לקראת חג הפורים, אפשר להכין פעילות קטנה כמו ציור מסכות או המצאת תחפושת דמיונית, לא כדי לברוח מהמצב, אלא כדי להכניס אור ושמחה לתוך המציאות.

בסיום דבריה, ג'פרי מעניקה טיפ זהב להורים: "את לא צריכה להיות רגועה לגמרי. את צריכה להיות אמיתית ויציבה מספיק". לדבריה, גם משפט כמו "אני קצת מפחדת, אבל אני יודעת איך לשמור עלינו" הוא משפט מחזק שמלמד את הילדים על חוסן אמיתי מהו, ומעניק להם כלים להתמודדות בעצמם.
