המתח הביטחוני מול איראן מעלה שוב את שאלת היכולות המבצעיות של משטר האייתוללות. בעוד שהמזרח התיכון ובסיסי ארה"ב באזור נמצאים תחת איום ישיר, המאמץ האיראני מתמקד כעת בפריצת הדרך הטכנולוגית לעבר היבשת האמריקנית. המומחים מזהירים כי תוכנית החלל של המדינה היא למעשה מסלול מהיר לפיתוח טילים בין-יבשתיים, כך פורסם היום (שישי) ב"פוקס ניוז".

הארסנל המבצעי של איראן כולל כיום אלפי טילים לטווח קצר ובינוני. טילים בולטים כמו ה-Khorramshahr-4 (ח'ייבר) וה-Sejjil (סג'יל) מכסים טווחים שבין 2,000 ל-2,500 קילומטרים. טווח זה מציב את כל שטח מדינת ישראל, מדינות המפרץ ובסיסי צבא אמריקניים מרכזיים באזור תחת איום מיידי. בנוסף, חלקים נרחבים מדרום-מזרח אירופה כבר נמצאים בטווח האש האיראני, מה שמגביר את הדריכות בקרב מדינות נאט"ו.
השאלה המטרידה ביותר את מערכת הביטחון בוושינגטון היא מתי תצליח איראן להעמיד טיל בליסטי בין-יבשתי (ICBM) המסוגל לעבור מרחק של מעל 5,500 קילומטרים – הטווח המינימלי הדרוש כדי להגיע לחופי ארצות הברית.

איראן משתמשת בתוכנית החלל ה"אזרחית" שלה כמעבדה לפיתוח צבאי. הטכנולוגיה הנדרשת לשיגור לוויינים, כגון מנועים רב-שלביים עוצמתיים ושימוש בדלק מוצק, היא כמעט זהה לזו הנדרשת עבור טילים ארוכי טווח.
המומחים מציינים כי האתגר המרכזי שנותר לאיראן הוא פיתוח טכנולוגיית ה-Re-entry vehicle, היכולת של ראש הקרב לשרוד את החזרה המהירה מהחלל לאטמוספירה מבלי להישרף. פריצת דרך בתחום זה, בשילוב עם מנועים חזקים יותר, תאפשר לטהרן לאיים ישירות על ערים בארה"ב.

גורמי מודיעין מדגישים כי איראן אינה פועלת לבדה. לאורך השנים נצפה שיתוף פעולה הדוק עם צפון קוריאה, שהעניקה לאיראנים עיצובים ורכיבים עבור טילי ה"שהאב" וה"ח'ורמשהר". כעת, החשש העיקרי נובע מהידוק היחסים עם רוסיה. הסיוע הרוסי בתחומי הניווט, ההנעה והמכ"ם עלול לקצר משמעותית את לוחות הזמנים של איראן בדרך להשגת יכולת ICBM מלאה.
בנאומיו האחרונים, הנשיא טראמפ הבהיר כי הוא רואה בהתקדמות הזו איום קיומי שאין לאפשר אותו. הממשל האמריקני מבהיר כי המדיניות הנוכחית נועדה למנוע מאיראן להשלים את הפאזל הטכנולוגי שיהפוך אותה לאיום גלובלי המסוגל לפגוע בלב היבשת האמריקנית.
