אנו מצויים כעת בהתהוותה של תפנית אסטרטגית משמעותית. חשוב שנזהה נכונה את המצב בו אנו עומדים, נקיים למידה מתאימה בכל הרמות, האסטרטגית, המדינית והצבאית, וננצל את ההזדמנויות העומדות לפתחנו. האירועים הדרמטיים סביב מצר הורמוז, הכוללים את חסימתו המעשית על ידי איראן, תקיפות הנגד המסיביות של ארצות הברית, וירי טילים וכטב"מים איראניים לעבר כלי שיט, בסיסי ארה"ב ומדינות המפרץ, מסמנים משבר בינלאומי המגדיר מחדש את מאזן הכוחות האזורי.

המשבר הנוכחי אינו רק עימות צבאי טקטי, אלא ניסיון איראני שאפתני לכפות "סדר אזורי חדש". סדר זה כולל את מיצובה של איראן כמעצמה אזורית מובילה שעמדה מול ארה"ב וישראל בגאון, ועתה מנסה לייצר כללי משחק חדשים שיחליפו את חופש השיט הבינלאומי. למשבר מפרצי זה ישנן השלכות מרחיקות לכת על מדינת ישראל, המייצרות תמהיל מורכב של סיכונים קיומיים לצד הזדמנויות גאואסטרטגיות היסטוריות, המחייבות ניתוח מעמיק של אינטרסי הצדדים הפועלים בזירה.
במסגרת ה"משחק על זמן", איראן מבינה כי לא תוכל לשנות את האידאולוגיה הקיצונית שלה, שכן שינוי כזה פירושו גזר דין מוות למשטר ולזרועותיו. לכן, בחתימתה על מזכר ההבנות עם ארה"ב, היא מנסה למקסם הישגים: "בליעת גלולה מרה" זמנית כדי לייצב את השלטון פנימה דרך הפשרת כספים ושליטה על המצר, ובמקביל שיקום מערכי הפיקוד והשליטה, ההגנה האווירית, הטילים והמשך הניסיון להתקדם בתחום הגרעין בחשאי. עבורם, המכות הנוכחיות הן רק אפיזודה חולפת בחזון הגמוניית השיעה.

גם מבחינת ארה"ב והנשיא טראמפ מדובר ב"משחק על זמן". הנשיא מנהל משא ומתן מתוחכם במטרה לעבור את בחירות האמצע בארה"ב ולשמור על הרוב הרפובליקני בקונגרס ובסנאט. עבורו, מדובר במצב של "להיות או לחדול" פוליטי; ללא רוב, הוא לא יוכל לקדם את מדיניות הפנים והחוץ שלו ואף עלול לעמוד בפני סכנת הדחה. לכן, האינטרס האמריקני המיידי הוא חתירה ליציבות כלכלית ומחירי נפט נמוכים בתקופה הקרובה, תוך דחיית ההכרעות המשמעותיות לשלב שאחרי הבחירות.
בתוך המציאות המורכבת הזו, ישראל ניצבת בפני סיכונים אסטרטגיים משמעותיים, ובראשם החשש מהסלמה רב-זירתית. חזרה ללחימה ישירה מול איראן עלולה להוביל לפגיעה במתקנים אסטרטגיים ובכלכלה, ולהצית מחדש את הלחימה מול החות'ים בתימן, המיליציות בעיראק, חיזבאללה ועזה. בנוסף, חסימת המצר גורמת לפגיעות כלכלית ואינפלציה עולמית. ככלכלת "אי-נמלים" התלויה בסחר ימי, ישראל חשופה לשיבושים קשים בשרשראות האספקה ולזינוק דרמטי במחירי האנרגיה והשילוח.
סיכון נוסף הוא שחיקת ההרתעה הישראלית והאמריקנית מול כושר העמידה האיראני. המענה ההתקפי האיראני בדמות כטב"מים וטילים על בסיסי ארה"ב עלול להוביל לסבב חסר הכרעה ולחתימה על הסכם "גרוע יותר" ממזכר ההבנות הנוכחי. יתרה מכך, הימנעותן של מדינות אירופה וחלק ממדינות המפרץ מהצטרפות לקואליציה הלוחמת מדגישה את הבדידות המערבית. עם זאת, המשבר מייצר גם חלון הזדמנויות נדיר למיסוד מסדרונות אנרגיה ותשתית עוקפי הורמוז, שיהפכו את ישראל לציר מרכזי בשינוע סחורות.

שיתוף פעולה עם ארה"ב ואיחוד האמירויות בפרויקטים כמו קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א) או יוזמת IMEC לחיבור רכבות וצינורות מהמפרץ דרך ערב הסעודית וירדן לנמלי ישראל, הופך מצורך ישראלי לאינטרס קיומי של המערב. במקביל, התוקפנות האיראנית מאיצה את הצורך בארכיטקטורת הגנה אזורית משותפת (MEAD) בחסות פיקוד המרכז האמריקני. ישראל, עם יכולותיה הטכנולוגיות, הופכת לשותפה ביטחונית חיונית עבור המפרציות בתחומי המודיעין, הסייבר וההגנה האווירית.
השיבוש שגרמה איראן לסחר העולמי יצר לה דה-לגיטימציה נרחבת, אותה יכולה ישראל לנצל כדי להשיג גיבוי בינלאומי לפעולה נגד תוכנית הגרעין ותעשיות הטילים. לסיכום, על מקבלי ההחלטות בירושלים לפעול בנחישות למינוף מצוקת האנרגיה העולמית כדי לבצר את מעמדה של ישראל כגשר יבשתי בין המפרץ לאירופה. הסטטוס קוו הישן מת, ואם תיפתח שוב מלחמה, עליה להיות מהירה ועוצמתית, תוך תקיפת מטרות לאומיות, מתקני אנרגיה ותשתיות, כדי לאלץ את איראן לחשב מסלול מחדש.
