accessibility-icon
share-icon
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יועמ"שית הכנסת נגד 'חוק דרעי 2': "צפוי להיפסל בבג"ץ"

אברהם לנדסברג

אברהם לנדסברג

ט אדר ה'תשפו (26.02.26)

43

1

like

158

dislike

יועמ"שית הכנסת, מותחת ביקורת חריפה על קידום "חוק דרעי 2" ומזהירה כי החקיקה נגועה במאפיינים פרסונליים מובהקים שעלולים להוביל לפסילתה בבג"ץ • בחוות דעתה הדגישה אפיק כי קידום החוק בעת הנוכחית, כשברקע עומדת עתירה להדחת השר בן גביר הנשענת על פסיקת דרעי, מעלה חשש כבד לשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת לצרכים אישיים ופוליטיים צרים


רוצה שנקריא לך?

מגישים

היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, מתחה היום (חמישי) ביקורת נגד הצעת החוק שפרסם לראשונה כתבנו הפוליטי מוטי קסטל, הנקראת: "חוק דרעי 2". ההצעה קודמה במקור בשנת 2023, אושרה לקריאה ראשונה והוכנה לקריאות שנייה ושלישית, אך לא הובאה להצבעה. כעת מבקשת הכנסת לחדש את הדיון בה, בין היתר בעקבות בג"ץ בן גביר.

maximize-image
images-count3+
יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק | צילום: אורן בן חקון. פלאש 90

לפי נוסח ההצעה, בית המשפט לא יהיה מוסמך להפעיל ביקורת שיפוטית על מינוי שרים ועל העברתם מכהונה, למעט בדיקה פורמלית של תנאי הכשירות הקבועים בחוק היסוד והליך ההדחה. המשמעות המעשית היא שלילת יכולתו של בג"ץ לבחון את שיקול הדעת המהותי של ראש הממשלה במינוי שרים או בהחלטה להדיחם, בניגוד להלכה הפסוקה שנקבעה לאורך השנים.

לטענת אפיק, אחת הנקודות המרכזיות בחוק היא החשש כי מדובר בחקיקה בעלת תכלית פרסונלית. היועצת המשפטית לכנסת מזכירה כי ההצעה קודמה במקור בסמוך לפסיקת בג"ץ שהובילה להפסקת כהונתו של אריה דרעי כשר, וכי חידוש הדיון כעת נעשה בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר ברקע עומדת עתירה המבקשת להדיח את השר בן גביר מתפקידו, תוך הסתמכות על ההלכה הפסוקה בעניין מינוי שרים.

maximize-image
images-count3+
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

על פי הפסיקות האחרונות של בג"ץ בעניין חקיקה פרסונלית וניצול לרעה של הסמכות המכוננת, חקיקה שנועדה לתת מענה למקרה קונקרטי עלולה להיחשב פגומה מבחינה חוקתית, ואף להביא לכך שבית המשפט יקבע תחולה נדחית לחוק או יפסול את יישומו המיידי.

עוד היא מציינת כי שלילה גורפת של ביקורת שיפוטית על מינוי והדחת שרים עלולה לפגוע בעקרונות יסוד של השיטה, בהם עקרון הפרדת הרשויות, שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת השלטונית. מודגש כי גם אם קיימת לגיטימציה לצמצום מסוים של הביקורת השיפוטית בהחלטות בעלות אופי פוליטי מובהק, שלילה מלאה של כל ביקורת מהותית יוצרת חלל פיקוחי שעלול להותיר תחומים שלמים ללא בקרה משפטית אפקטיבית.

maximize-image
images-count3+
של מי הסמכות? | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מציעה לוועדה לבחון חלופות מתונות יותר לנוסח הנוכחי, למשל צמצום הביקורת השיפוטית בעילת הסבירות בלבד במקרים מסוימים, תוך השארת אפשרות לביקורת בעילות משפטיות אחרות. בנוסף, עולה במסמך הצעה משתמעת לשקול תחולה עתידית של החוק, החל מהכנסת הבאה, כדי לצמצם את החשש שמדובר בחקיקה שנועדה להשפיע על מצבים אישיים קונקרטיים בממשלה הנוכחית.

עקבו אחרינו גם ב-Google News