משרד מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דוח ביקורת חריף ומקיף על פינוי האוכלוסייה וקליטתה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", המבוסס על בדיקה חסרת תקדים של כ-50 נושאי ליבה שעליהם עמלו כ-200 מנהלי ביקורת. מהדוח עלתה שורה של מחדלים קריטיים מאובדן מידע של עשרות אלפי מפונים ועד לכישלון מערכות הנתונים בזמן האמת.
9+המבקר מתניהו אנגלמן מציין כי כבר סמוך לאחר טבח ה-7.10 הוא סייר ביישובי עוטף עזה ובצפון, נפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון, וכי "הכוונה הראשונית הייתה לפרסם בתוך חודשים ספורים", אך היקף הליקויים שנחשפו הצריך עבודה ממושכת ויסודית יותר.
אבני הדרך לביקורת: "האחריות האישית" על הכוונת
המבקר הבהיר באופן חד-משמעי כי הבדיקה לא תסתפק בהצבעה על ליקויים כלליים, אלא תחתור למסקנות פרסונליות. שלוש אבני הדרך שהוגדרו הן: "הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי", "בביקורות הליבה שיבחנו את האחראים לכשל, ובביקורות נוספות, תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים" וכן, "לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית – מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה".
9+מחדל המפונים בקהילה: "המדינה לא ידעה היכן הילדים"
הממצא החמור ביותר בדוח נוגע לכ-50% מהמפונים והמתפנים שבחרו לשהות בקהילה ולא בבתי מלון. המבקר קובע כי לגביהם, למדינה לא היה מידע בסיסי, דבר שפגע ביכולת להעניק להם שירותים חיוניים.
9+"נתוני הביטוח הלאומי (המפונים בקהילה) היו ללא מיקום השהייה וללא פרטי הילדים – מספרי תעודות זהות של ילדים שפונו וגילים שלהם", נכתב. כתוצאה מכשל זה, משרדי הממשלה לא יכלו לאתר אלפי ילדים ולוודא את שילובם במסגרות חינוך או מתן מענה רווחתי מותאם.
הכישלון הטכנולוגי: 17 שנות פיתוח שלא סיפקו מענה
הדוח מציג פירוט כרונולוגי של "אבני דרך בפעילות הממשלתית לניהול המידע", החושף פער בלתי נתפס בין שנים של השקעה כספית לבין התפקוד בחירום, כאשר המערכות שנבנו לצורך כך לא נתנו את המענה הנצרך.
9+מערכת "תיבת נח" – המערכת המרכזית לניהול מידע על תושבים בחירום פותחה במשך 17 שנים (2007 – 2024). למרות הפיתוח הממושך, ביום פקודה היא לא סיפקה את המענה הנדרש. תחילת השימוש הרשמית בה הייתה ב-2021, אך היא כשלה במבחן התוצאה ב-7.10.
מערכת "יחד" – במועד הביקורת (אפריל 2024), חצי שנה לתוך המלחמה, נמצא כי קיימת "תמונת מצב לאומית חלקית בלבד ממערכת יחד".
9+כמו כן, הדוח מצביע על פער בין הדיווחים למציאות: "במועד זה דווח במערכת יחד על חזרה הביתה של אלפי תושבים, בעוד שעל פי נתוני מערך הדיגיטל… תמונת המצב הלאומית נותרה חלקית בלבד".
נתוני האכסון, הסנכרון והכשל התקציבי
הדוח מפרט את הנתונים הכמותיים של מערך הפינוי והכשלים בסנכרון בין הגופים: המדינה ניהלה כ-120,000 מפונים דרך מערכת "מלון אורחים" שהחלטת הממשלה לגביה התקבלה עוד ב-2012.
9+עם זאת, מפונים ומתפנים בקהילה היוו כ-50% מסך המפונים. לגביהם, נדרשו "השלמות מידע" רבות בשל חוסר סנכרון עם מערכות מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד התיירות. המבקר מצא כי איסוף המידע באמצעות שאלונים היה חלקי ולא ממוקד, מה שמנע יצירת מסד נתונים אחוד על צורכי המפונים.
9+כמו כן, הדוח מציין כי ביישובי הקליטה נמצאו פערי מיגון של עשרות אחוזים במוסדות חינוך ובמרחב הציבורי, דבר שפגע ביכולת לספק שירותים סדירים למפונים.
לוח הזמנים של המחדל
הדוח חושף כי החלטות הממשלה המוסדרות על פינוי החלו להתקבל רק ב-18.10.2023, למעלה מעשרה ימים מפרוץ המלחמה. בנוסף, למרות שמערכת "מלון אורחים" קיימת מ-2012, היא לא הופעלה במלואה בשבועיים הראשונים, דבר שגרם לרישום ידני וחלקי של מפונים.
9+סיכום המבקר: "ניהול המידע לקה בלמידה"
המבקר חותם את הממצאים בקביעה כי המחדלים אינם תקלה טכנית בלבד אלא פגיעה בזכויות היסוד של האזרח בשעת חירום: "הניהול הממשלתי של המידע על התושבים המפונים לקה בלמידה והטמעה של לקחי העבר".
9+המבקר דורש לבצע תיקון שורשי באופן מיידי, תוך הדגשה כי ממצאי הדוח ישמשו בסיס להמשך הבדיקה ולהטלת אחריות אישית על הגורמים שהיו אמונים על ניהול העורף ופיתוח המערכות הכושלות.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "לאורך המלחמה, פיקוד העורף התייצב בשטח לסייע לרשויות המפונות והקולטות לפתוח מרכז שליטה ולהוביל את המענה הנדרש. הדבר נעשה בעזרת כ-1,000 מפקדי וחיילי הפיקוד, בסדיר ובמילואים, תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. הפיקוד פעל בהתאם לתוכנית ״מרחק בטוח״ כפי שאושרה, ובהתאם להיקף הפינוי כפי שהגדירה רשות החירום הלאומית".
