המתיחות בין וושינגטון לטהרן נמשכת, ובאיראן מבהירים כי כל מהלך צבאי אמריקאי, גם אם יוגדר כ"מוגבל", ייענה בתגובה. זאת, על רקע חשש גובר במערכת הביטחון בישראל מהתרחבות אזורית של עימות אפשרי, בין היתר באמצעות הצטרפות מיליציות פרו-איראניות הפועלות בעיראק, והיערכות איראנית בזירות נוספות במפרץ הפרסי.
3+במקביל לאיומים החיצוניים, באיראן נמשכות מחאות סטודנטים באוניברסיטאות זה היום השלישי ברציפות. המחאות, שפרצו עם פתיחת הסמסטר החדש ועם ציון 40 ימים להרוגים בגל הדיכוי האחרון, מתוארות "המשמעותיות ביותר" מאז דוכאו ההפגנות בחודש שעבר, אף שהיקפן עדיין מוגבל בשלב זה. תיעודים שפורסמו בערוצי אופוזיציה הציגו סטודנטים וסטודנטיות הקוראים סיסמאות נגד המשטר ונגד מנהיג איראן עלי חמינאי כולל, "מוות לדיקטטור", חלקם הניפו את דגלי שלטון השאה וקראו בעד חזרתו של בנו הגולה.
באוניברסיטת א-זהרה, שבה לומדות נשים בלבד, נשמעו הקריאות: "נילחם, נמות, ניקח בחזרה את איראן". באוניברסיטת אמיר כאביר קראו סטודנטים: "חמינאי הוא רוצח, ממשלתו אינה לגיטימית" וכן "השאה מגיע לארצו, הסטודנטים ממש מאחוריו". באוניברסיטת טהרן דווח על הצתת דגל הרפובליקה האסלאמית במהלך עצרת מחאה. מנגד, התקשורת הרשמית באיראן פרסמה תיעודים של תומכי המשטר בקמפוסים, ובאחד מהם נראה מפגין מצית דגל ארצות הברית. בימים האחרונים דווח גם על עימותים בין הצדדים, כולל טענות של מתנגדי המשטר לאלימות מצד מיליציית הבסיג'.
3+בזירה המדינית, משרד החוץ האיראני הזהיר כי טהרן תגיב "בעוצמה" על כל תקיפה, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי הוא שוקל מתקפה "מוגבלת" כדי לזרז את המשטר להסכים לוויתורים בשיחות הגרעין. הצדדים צפויים להיפגש ביום חמישי בז'נבה, במסגרת ניסיון נוסף להגיע להסכם, אף שהפערים נותרו גדולים. לפי דיווח בניו יורק טיימס, אחת ההצעות שנשקלות גובשה על ידי יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל גרוסי, ולפיה איראן תורשה להעשיר אורניום רק לרמות הנדרשות לצרכים רפואיים ומדעיים. עם זאת, טראמפ ממשיך להתעקש על "אפס העשרה", בעוד שאיראן טוענת ל"זכותה" להעשיר אורניום למטרות שלום.
על רקע החשש מהסלמה, הודו הצטרפה לשורת מדינות שקראו לאזרחיהן לעזוב את איראן באופן מיידי. לפי הודעת משרד החוץ בניו דלהי, כעשרת אלפים אזרחים הודים נמצאים בשטח איראן. גם ארה"ב נוקטת אמצעי זהירות, ופינתה עשרות עובדי שגרירות מלבנון דרך נמל התעופה הבינלאומי רפיק חרירי: "אמצעי זהירות עקב התפתחויות אזוריות צפויות". כמו כן, נושאת המטוסים ג'רלד פורד תועדה מול חופי כרתים.
במערכת הביטחון בישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בזירה האזורית ומעריכים כי עימות אמריקאי ישיר עם איראן עלול להצית תגובת שרשרת, ובראשה הצטרפות מיליציות פרו-איראניות בעיראק ללחימה. לפי הערכות בישראל, תרחיש זה הופך לסביר יותר אם תקיפה אמריקאית תכלול פגיעה בבכירי השלטון האיראני או במתקנים אסטרטגיים רגישים. בארגון הגג של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק נאמר כי האפשרות להצטרפות ללחימה "לא רק עוד הצהרה תקשורתית, אלא נדונה והתקבלה החלטה לגביה בתוך המבנים הארגוניים של כמה מהמערכים".
דיווחים מגורמים אזוריים מצביעים על פריסה איראנית של רקטות וטילים לאורך גבולותיה המערביים, במטרה לאפשר ירי מהיר לעבר בסיסים אמריקניים בעיראק ובמדינות נוספות באזור. במקביל דווח על פריסה נוספת של אמצעי לחימה לטווח קצר לאורך חופי איראן במפרץ הפרסי, ככל הנראה לצורך איום על בסיסים אמריקניים ותשתיות אסטרטגיות בערב הסעודית ובמדינות מפרץ נוספות שמארחות כוחות אמריקניים.
3+בצה"ל מציינים כי אחד ה"קלפים" המרכזיים של איראן מול ארצות הברית הוא איום בהידרדרות למלחמה אזורית רחבה, תרחיש שעשוי להוביל להסתבכות גם אם בכירי המשטר יחוסלו. עוד ציינו כי בניגוד לארסנל הטילים ארוכי הטווח של איראן, הנתון למעקב הדוק יותר וליכולות יירוט מתקדמות, מערכי הרקטות והטילים לטווח קצר מציבים אתגר משמעותי יותר בשל זמן המעוף הקצר, האפשרות לשיגור ממספר רב של נקודות והיקף אמצעי הלחימה שבידי איראן ובידי שלוחותיה.
גורמי ביטחון מעריכים כי מיליציות פרו-איראניות עשויות לפעול לפגיעה בנתיבי טיסה העוברים מעל עיראק בדרכם לאיראן, וכן לספק לטהרן סיוע מודיעיני על תנועות אמריקאיות במרחב. בעיראק פועלות מיליציות בעלות ניסיון קרבי, שחלקן היו מעורבות בעבר בתקיפות נגד בסיסים אמריקניים בשטח המדינה. לפי הערכות, חלק מהארגונים כבר העלו את רמת הכוננות, פתחו ערוצי גיוס והחלו בהיערכות לוגיסטית, בעוד שמיליציות אחרות נוקטות קו זהיר יותר בשל שיקולים פוליטיים פנימיים בעיראק והחשש מפגיעה ביציבות המדינה.
3+בישראל מדגישים כי חיסול בכירים איראנים עשוי לשמש זרז למימוש האיומים ולהפוך עימות נקודתי לעימות אזורי רחב היקף, בניגוד לאינטרס האמריקאי המבקש להימנע מהסתבכות ממושכת ולשמור על עימות ממוקד וקצר ככל הניתן. במקביל, בוושינגטון בונים גם על מעורבות של גורמים עיראקיים המתנגדים להשפעה האיראנית, במטרה לצמצם את היקף המעורבות של המיליציות הפרו-איראניות במקרה של הסלמה.
