חבר הכנסת בני גנץ, לשעבר שר הביטחון ורמטכ"ל, התארח לשיחה עם עודד הרוש. במהלך השיחה, סיפק גנץ כמה אמירות, חלקן משמעותיות, הנוגעות לנושאי ליבה במדינת ישראל. בין היתר התייחס גנץ למתווה שירות שיכניס גם את המגזר החרדי למעגל המשרתים.
גנץ הציע להוציא לפועל תוכנית שתאפשר גם לחרדים לשרת באמצעות מתן תוקף לשירותים קהילתיים, כאשר גם ארגוני הצלה וסיוע באים בחשבון. "העיקרון שלי אומר שכל אזרח במדינת ישראל צריך לשרת, יהודי ולא יהודי, דתי וחילוני, חרדי. ואפשר לעשות את ההתאמות ואפשר לעשות מצבא ועד שירות קהילתי בלבד, שהוא מוכר על ידי המדינה" אמר.
"כשאנחנו אומרים מתווה השירות, אנחנו אומרים שחוק הגיוס הוא עמוד אחד בתוך מתווה שירות שלם. והמספרים פה צריכים להיות יותר גבוהים, כי המציאות הביטחונית מאתגרת אותנו, אבל באופן עקרוני אפשר להכיר בצבא, שירותי הביטחון, שירותי הצלה ובתי חולים".
גנץ הוסיף לספר: "אתה יודע, הבן שלי מסמס לי: "אני מכבה את הטלפון", אני יודע מה הוא אומר לי עכשיו, אבל אתה נכנס לבית של חרדים באותו זמן, לא נהיה. כאילו מה קרה? נגמרה לו הבטרייה? מה? על מה מדובר פה? אני רוצה עילויים שלומדים תורה, התורה החזיקה את עם ישראל אלפי שנים, והמסורת היא חשובה לעם ישראל. אבל לא יכול להיות שהנורמה זה שאתה לא משרת. הנורמה היא שאתה משרת ויש חריגים, שהם עילויים, שהם מתמידים בתורה".
שר הביטחון לשעבר התייחס לנסיגה של צה"ל מלבנון, כאשר הוא עצמו היה המפקד האחרון של יחידת הקישור בלבנון – עד לאותה נסיגה, והאם תמך בה. "תזכור את החברה של אותם ימים, היא כבר לא יכלה לשאת את מחיר השהייה בלבנון. ואני לא שופט את זה לא נכון ולא לא נכון, אלא זאת הייתה המציאות" השיב.
"השאלה הנכונה שיש לשאול, אחד, האם היה צריך לסגת באמת עד קו הגבול או להשאיר ממש איזה רצועת אבטחה קטנה, ושתיים, בוודאי שאלה נכונה, מה הייתה מדיניות התגובה שלנו בלבנון לאורך השנים האלה? והדבר היותר כבד וזה יכול להקפיץ אותנו גם לדיון על שבעה באוקטובר, זה איך אנחנו מתנהגים עם איומים פוטנציאליים? זאת שאלה מאוד מאוד כבדה, אני מציע ממש לא לזלזל בה, אני חושב שהיא שאלת השאלות".
גנץ נשאל מה תשובתו לשאלות הללו. "היינו צריכים להיות הרבה יותר חזקים ועוצמתיים" השיב. "יש שיקולים רחבים לפעמים. אתה פרוס בעוד גזרות, יש לך עוד אתגרים, אתה עושה עוד דברים. נגיד, האם היחס בין עזה לבין איראן צריך להילקח בחשבון, איזה דברים אתה משקיע באיראן, איזה דברים אתה משקיע בעזה, מה אתה עושה איפה וכו', ולכן השיקולים רחבים.
"אבל על פניו, אתה שואל אותי מה צריך להיות גישת הבסיס? אחד, תגובות מאוד מאוד חמורות, גם עשינו ככה לשנים אחר כך. ושתיים, ובמיוחד אני אומר את זה אחרי השבעה באוקטובר, נוכח תפיסת עולם דתית של האויבים שלנו, שמונחים בחיזבאללה ומונחים בחמאס ומונחים באיראן, שאנחנו לא יכולים לתת לסכנת פלישה להתהוות מחדש על גבולותינו".
בכך משקף גנץ שינוי תפיסה משמעותי שהחל אצלו לאחר טבח שבעה באוקטובר. "מה שנצטרך לעשות בעצמנו בלבנון, אז נעשה את זה בעצמנו בלבנון. מה שלא ניתן לו להתהוות בסוריה, לא ניתן לו להתהוות בסוריה, מה שנוכל לעשות בשיתוף פעולה עם ירדן ומצרים". לדבריו, "אני לא מוכן, במיוחד לא אחרי שבעה באוקטובר, לתת לאיום משמעותי, רחב היקף ומיידי, הנה שלושת הרגליים, משמעותי, רחב היקף ומיידי, להתהוות על הגבולות שלנו".
למרות האמירות הללו, גנץ סירב להשיב ישירות לשאלה האם תמך בהתנתקות. לאחר שהרוש שאל אותו שוב ושוב, השיב: "אני לא חושב שהייתה טעות במובן הזה שאי אפשר לקיים רצועה של שניים, שלושה, ארבעה וחמישה מיליון איש בעתיד, אל מול גוש יישובים מצומצם שנמצא על שניים שלושה פרוזדורים".
גנץ הביע את התנגדותו הנחרצת ליישוב מחדש בעזה. "אני לא בעד, אני אומר את זה בצורה חדה, יש שמה שניים ומשהו מיליון פלשתינים, אף אחד לא באמת הולך לשום מקום, למעט דילול כזה או אחר שיקרה באופן טבעי. ואתה יודע, כולנו היינו רוצים לנקום ושיהיה לנו נוף לים מכיוון בארי, זה לא הולך לקרות. אבל אנחנו לא ניתן לאויב הזה להתהוות מחדש".
3+גנץ העריך "שלא הטורקים ולא הקטארים ולא אף אחד יפתור שם את הבעיה, ישחקו קצת משחקים מדיניים, יעשו מפה, יעשו משם, בסוף שלוש אוגדות של צה"ל ייכנסו ויגמרו את המלאכה הזאת, ואז אולי, הפלשתינים יכולים לבנות משהו שהם יכולים לחיות איתו ואנחנו יכולים לחיות לצידו. אני לא מוכן שיהיו פשרות על העניין הזה".
בשלב זה של הריאיון, הציג הרוש לגנץ נאום שלו לאחר צוק איתן שבו העביר מסר לציבור בעוטף עזה, לפיו הוא יכול לשוב לביתו בנחת ובשלווה. 'כמו שהיה פה שקט קודם יהיה פה עוד יותר שקט אחר כך' אמר גנץ באותו נאום. 'צה"ל לא הולך לשום מקום. ודרום אדום במובן החיובי של המילה של כלניות, פרחים ויציבות יהיו פה ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה'.
הרוש: "אז השקט לא חזר וגם הצבא לא כל כך היה נוכח".
גנץ: "להלן הסיפור. מגיעים להפסקת אש ברצועת עזה, שאגב נשברה לאחר מכן. והמשכנו להילחם עוד כעשרה ימים. ואני סיכמתי מבצעית בפני הכתבים את המבצע ואת מה שעשינו לכל המנהרות התקפיות, ובעצם קטמנו, ככה הייתה ההגדרה, לקטום את כל המנהרות ההתקפיות שנכנסות לכיוון הרצועה, שמגמתן לחדור. ועמדנו בכל ההישג הזה, אולי לא מצאנו את האחרונה שבהם, אבל כאילו זה באמת מבחינת העשייה, זה מה שהיה.
"ואז הדוברת שלי הציעה לי: 'תשמע, לפני שאתה מסיים, תן איזו מילת עידוד לאנשים, בסוף הם צריכים לחזור לבתים שלהם כאילו'. אז זה מה שזה היה. ובאמת בשנים שאחרי צוק איתן, חמאס שלט בעזה מ-2007, זה נגמר. אני לא יודע כמה זמן, אני לא יודע איך, אנחנו גמרנו עם זה. כשבאו אליי האמריקאים, ואמרו לי: "אל תרוץ לכישלון שלך" באנגלית, "Don't run to your failure." אמרתי "מה אתם מדברים, זה כוח משלוח שטס איזה 5,000 קילומטר? כן עושים, לא עושים, כן מתלבטים, לא מתלבטים, זה 500 מטר מהבית. אין מצב שאנחנו לא עושים".
הרוש: היינו צריכים את השבעה באוקטובר כדי שתדבר ככה בנחרצות?
גנץ: "אני חושב שלצערי כן. זה לא שלא חשבנו על הבעיות האלה לפני כן, אבל יש הרבה שיקולים. מי שיגיד לך להוציא את הצבא למלחמה ככה, אין בעיה, זה בסדר בשביל איזה משפט בבית קפה בקפיטריה של הבוקר. פרלמנט של יום שישי. לשבת כראש ממשלה, כשר ביטחון, כרמטכ"ל, כאלוף פיקוד ולכבוש את עזה, זה עניין משמעותי. לא שאי אפשר, הייתי בטוח שאפשר, הייתי גם בטוח שצריך עכשיו. לא חשבתי שצריך לפני כן".
3+גנץ הסביר מדוע למרות התרעות חוזרות ונשנות על האסון שעתיד לבוא, ישראל עדיין בחרה ללכת להתנתקות. "מדינה לא יכולה לשתק את עצמה בשום אופן מול תרחישים מטורפים. כי אחרת היא תהיה משותקת, היא לא תוכל לעשות שום דבר, היא לא תוכל לפתח את הכלכלה, היא לא תוכל לעשות שום שיקולים אחרים.
"אני אומר בסדר העדיפויות הלאומי, חינוך במקום הראשון. אם אנחנו לא מחנכים את הילדים שלנו מה יהיה פה? מי יעשה ביטחון, מי יעשה רפואה, מי יעשה את כל הדברים האחרים האלה? אז אנחנו חייבים לקחת שיקולים שהם שיקולים נוספים".
גנץ: "נתניהו לא אשם בהכול – אבל עדיין צריך לקחת אחריות"
לדבריו, "אנחנו הקמנו את הגדר שנפרצה אחר כך ב-7 באוקטובר. אנחנו לא תכננו שלא יהיה צבא שיגן עליה. החבר'ה האלה בדרום, עוד כשאני כבר לא הייתי וגם לפני שאני הייתי שר הביטחון, על כל איזושהי התרעה מודיעינית היו קופצים ימים ולילות ולא היו ישנים בלילה, אז התנהגו לא נכון ב-6, 7 לאוקטובר, קרה לנו אסון.
"אבל אם עכשיו היה שם 1,500 חיילים, ואם עכשיו היו מקפיצים לשם עוד שני גדודים לפני כן והיו מרימים עשרה מטוסים בלילה והאירוע הזה בכלל לא היה קורה, היינו מנהלים את השיחה הזאת? אולי היינו נמצאים באותה מציאות. צריך להפיק תהליכים ביושר".
גנץ עבר לתקוף את רה"מ נתניהו, תוך שהוא מדגיש שרה"מ אומנם אינו אשם בכל דבר שקורה – אך עדיין היה צריך לקחת אחריות. "פה יש לי ביקורת על ראש הממשלה שהוא לא לוקח אחריות, זאת אומרת אני לא אומר שהוא אשם בכל דבר, אבל הוא ראש הממשלה, הוא האחראי. חמאס, ברוב השנים האלה שהתפתח שם, לפניי ואחריי ואחרי אחריי ומה שאתה רוצה, הוא כל הזמן שם. ההחלטה לממן את עזה, היא של ראש הממשלה. אני עוצר אותה מהעברה של מזוודות כסף לתשלומים שמשלמים על דלק ותשתיות, שאני לפחות יודע שאני לא מעביר מזומנים".
הרוש: לא היו מזוודות כסף בתקופתך כשר ביטחון?
גנץ: "לא, לא. עצרתי את זה. היו העברות קטאריות באישור ראש הממשלה לקניית דלק ומוצרים אחרים, שאנחנו מבינים לאן הולך הכסף. עכשיו, אתה יכול לטעון ובצדק, "תשמע, אם נתת להם שני מיליון דולר שהם קונים בהם דלק, אז הם לוקחים שני מיליון דולר אחרים ועושים בהם משהו אחר". אני לא בורח מהעניין הזה. ואנחנו לא התעלמנו מהתעצמות, וכל פעם שהיה הדבר הכי קטן ברצועת עזה, בלון, אני תוקף גם את הבלון, גם את הרקטה, גם את המחסן אמל"ח שאני יודע שיש לידו, כל פעם, הייתה מערכה מסודרת שיש איזושהי סיבה".
הרוש: וזה קרה כשהיית שר ביטחון?
גנץ: "כל מה שאני מספר לך כשאני שר ביטחון. על כל בלון היה תגובה אקטיבית של כל המעטפת? על כל בלון, על כל בלון, על כל בלון הייתה תגובה וכל פעם שהגבנו תקפנו מחסן אמל"ח, תקפנו דברים שאנחנו מבינים אותם כתשתיות אמל"ח. עכשיו אתה שואל אותי האם זה מייתר את הצורך באוגדה חזקה שתגן? לא, זה לא מייתר את הצורך באוגדה חזקה שתגן".
גנץ: "אני מרוצה מהישגי המלחמה, אבל…"
"אני מרוצה מהישגי המלחמה. יש לי שתי ביקורות. אחד, לדעתי זה לקח לאט מדי, ואני חשבתי שאת כל המהלכים לכיוון צפון ואיראן, צריך היה לעשות שנה קודם. בשביל לא לאבד את כל שנת 25' בצפון. אם היינו בספטמבר 24' כבר מחזירים את התושבים לצפון, אני חושב שחלק מהבעיות שאנחנו רואים עכשיו, לא היינו רואים אותם. והיה לי על זה ויכוח גדול עם ראש הממשלה, כמובן. ושתיים, שבאף מקום אין הישג מדיני שרוכב על ההישג הצבאי".
לדבריו, "עכשיו יש איזה קו צהוב שאף אחד לא חוצה אותו. טוב, מי כופה אותו עכשיו? מה זה שהחיילים שלנו נפצעים עכשיו? אסור לנו לחכות שזה יקרה עוד פעם, צריך לרוץ פנימה ולטפל בדברים האלה. אבל אתה כבול בתוך הסכמים שהמערכת השלמה קראה אותם, לפחות התוצאה הטובה הייתה שהחטופים שבו הביתה עד האחרון שבהם רן גואלי".
הרוש: האמנת שכל החטופים יהיו בבית?
גנץ: "זה שהחטופים החיים יחזרו כן, זה שאולי לא נמצא את כולם, גם כן. זה שראש הממשלה היה אותנטי בתקוות שלו, אני אפילו בטוח שכן. אתה שואל אותי כאילו אם הוא בתוך עצמו כשהוא אמר את מה שהוא אמר הוא באמת חשב את מה שהוא אמר? בוא, אני חושב שלא. זה נמשך הרבה זמן, למעלה מ-40 חטופים איבדו את חייהם".
הרוש: מה היית עושה אחרת?
גנץ: "מנסה לעשות את זה קודם, זה הכל. שוב, נתניהו, וזו הייתה אחת הביקורות שלי עליו, הוא רצה להשיב את החטופים. אבל הוא עשה עוד מסכת שיקולים נוספים שלא שמה אותם, בעיניי, בקדימות הנדרשת בשביל להשיב אותם כמה שיותר מוקדם, כמה שיותר חיים".
הרוש: הוא טירפד עסקאות?
גנץ: "יש מצב. אני זוכר שמישהו נסע לסגור את העסקה בקטאר ובבוקר אני מתעורר ואני שומע שהוא נתן הנחיות אחרות ואני ממש צועק עליו בטלפון. "שלח אותם עכשיו! מה זה הדבר הזה?". לדבריו, "נתניהו צריך היה לאחוז את השור בקרניו וכשאפשר להוציא משהו, תיקח אותם. אל תוסיף תמיד עוד איזה שהוא עניין נוסף שבסוף אתה מושך אותו, אז אתה יודע, הוא יכול להגיד את זה בקצה, החזרנו 251 אנשים, אני מאוד מעריך, מאוד אוהב את זה".
שר הביטחון לשעבר המשיך ואמר: "אירוע 7 באוקטובר, הוא האסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה, והגדול ביותר שקרה למדינת ישראל. לאירוע הזה יש אשמים, יחקרו, יש אחראים, זיהינו אותם כבר, הרמטכ"ל הלך וראש השב"כ הלך וראש אמ"ן הלך, ראש הממשלה היה צריך להניח את המפתחות וללכת, אם הוא היה אומר שלערך האחריות יש משהו. מה המשמעות של אחריות? זו לא מילה. ראש הממשלה היה צריך מעצמו להקדים את הבחירות. לא רוצה להתפטר? תקדים את הבחירות, תגיד אין אני לא מוכן, יש פה שאלה של אחריות שהציבור ישפוט.
"אני גם חושב שהוא היה צריך להקים ועדת חקירה, לא היה קורה שום דבר, לא מיצחק עמית או מישהו אחר, זה לא משנה בכלל. זה היה יוצא לדרך, המסקנות שלהם היו מגיעות בעוד שנתיים-שלוש, ולפחות הדיון הזה היה נכנס לפסים מקצועיים וסגורים. נתניהו אחראי בעיניי להרבה דברים במדינת ישראל, טובים ולא טובים, ואני תמיד אומר, הכל שלו. אתה לא יכול רק להתגאות בהישג כלכלי או בהישג צבאי או בהישג מדיני, אבל לא להכיר בהישגים האחרים שלך, בוא בוא, זה הולך ביחד. אתה, ראש הממשלה, התפקיד הכי קשה במדינה, לדעתי הכי קשה בעולם".
גנץ לא שולל ישיבה תחת רה"מ נתניהו בממשלה ציונית רחבה
לדברי גנץ, אחת הסיבות שהטבח התרחש זה הפיצול בחברה הישראלית. אחד האשמים המרכזיים בזה, לדעתו, זה נתניהו. בני גנץ: "יש לו מניות זהב בפיצול הזה. ואני אומר את זה בכאב. אני אטען שנתניהו פספס עד עכשיו לפחות שתי הזדמנויות לאחד את העם. ואת שתיהן אני נתתי לו. ואני מאוד כועס שהוא לא מיצה אותן עד הסוף. שאני נכנסתי לממשלת הקורונה, שחטו לי את הצורה. אבל מה שאני אמרתי, אני פה בשביל ישראל.
"אני לא פה בשביל הפוליטיקה, הייתי רמטכ"ל יש לי מה שאני צריך, הבן שלי שלח אותי לפוליטיקה לא בשביל שנביא עוד 100 שקל, לא בשביל השררה, בשביל שיהיה פה מקום טוב יותר. אז נאבקנו בשלוש מערכות בחירות, ואז קרתה פה המגפה העולמית ואתה לא יצאת 50 מטר מהבית, והסבתות מתו ולא ידענו מה יקרה מחר בבוקר. אמרתי לא הולכים ככה למערכת בחירות נוספת, סליחה, נכנסתי פנימה.
"לא אני פירקתי את האחדות הזאת. נתניהו פירק אותה. אחר כך קרה לנו האסון הגדול הזה, של המלחמה, קפצתי פנימה ואמרתי גם אם זה הדבר האחרון שאני עושה בפוליטיקה, הוא לא שמר עלינו בממשלה, הוא העדיף שיקולים פוליטיים במעלה הדרך, ועובדה שהוא ראש הממשלה ואני לא. ואני אומר לך, שאנחנו הולכים למערכת בחירות עכשיו. ואולי, אולי, תהיה לו את ההזדמנות השלישית להציל את המדינה.
"אני חושב שנתניהו צריך לסיים תפקידו, הוא יותר מדי זמן ראש ממשלה, הוא נושא באחריות לשבעה באוקטובר, לא ברמת האשמה, אלא ברמת האחריות הכוללת, הוא ראש הממשלה, לטוב ולרע. ואני חושב שצריך להחליף אותו. אבל יהיו בחירות ואנחנו נמתין לתוצאות של הבחירות. ואם לא נוכל להקים ממשלה אחרת במקומו, ונוכל להיכנס לממשלת אחדות ציונית רחבה, שלא הקיצוניים שולטים בה, אני אהיה שם בשביל זה.
"לא יהיה ניסיון רביעי, כי אם מדינת ישראל לא מקימה ממשלת אחדות ל-5 שנים הקרובות, ל-10 שנים הקרובות, ל-15 שנים הקרובות אני חרד למדינת ישראל. יש לנו כל כך הרבה אתגרים ביטחוניים, כל כך הרבה אתגרים חברתיים פנימיים, כל כך הרבה אתגרים כלכליים, כל כך הרבה אתגרים מדיניים. או שנעשה את זה ביחד או שלא נהיה קיימים".
גנץ מציג: בן גביר לא, יאיר גולן כן. הסיבה? "הוא ציוני"
גנץ נשאל על ההתרסקות שלו בסקרים, לאחר שבשיא כוחו כבר הגיע ל-35 מנדטים. "אני חושב שמה שאני מציג, שמדינת ישראל צריכה ממשלת אחדות ציונית רחבה, ללא קיצוניים, שנפסיק לריב אחד עם השני, ונתמודד ביחד עם האתגרים שלנו, על זה 80 חברי כנסת יסכימו".
הרוש: ממשלת הסכמות לאומית, בלי בן גביר ובלי רע"מ. באמת בן גביר ורע"מ זה אותו דבר?
גנץ: "לא, אני מדבר על הקיצוניים. בסוף אתה יודע, אתה צריך להיכנס עם איזה שהוא מסר, אז אתה אומר אותו, אבל בסופו של דבר, אני רוצה ממשלת אחדות ציונית רחבה, ללא קיצוניים.
הרוש: בן גביר לא ציוני? כי רע"מ לא ציוני, זה לא חדש.
גנץ: "לא, אבל בן גביר קיצוני. ובן גביר, אני רוצה להגיד לך משהו עליו. עבריין מורשע, מניפולטור, לא מצליח בתפקידו. עשה דברים טובים כמו כיתות כוננות ולחלק להם נשק, אבל בחברה הערבית כל יום שניים-שלושה נרצחים ולא קורה שום דבר. הנזק המדיני שקרה למדינת ישראל כתוצאה מהתנהגות הציבורית של בן גביר, הוא לאין שיעור ארוך כתוצאה מהמעשים שלנו.
3+"אנחנו לא הסתפקנו לספק את מה שצריך לספק לרצועת עזה, לא עשינו פשעי מלחמה, כל הדברים האלה לא קרו במדינת ישראל, והעולם אומר לנו בגלל דברים כמו שבן גביר מתנהג. עכשיו הוא נבחר על פי החוק, הוא עבר את ועדת הבחירות המרכזית, אני לא יכול לפסול אותו, אבל אני מסמן את הקצוות. ואני אומר לך שבסוף תחשוב על זה שכל פרוגרסיבי רדיקלי מהשמאל מאיים על השמאל. מה השמאל זה דבר לגיטימי בישראל, אבל הפרוגרסיביים האנטי-ציונים, יכולים לאיים על השמאל.
הרוש: אז למה לא כתבת בלי בן גביר ובלי יאיר גולן ובלי רע"מ?
גנץ: "כי אני חושב שיאיר גולן הוא ציוני ואני לא חושב שהוא קיצוני, למרות שיש לי איתו הרבה מאוד ויכוחים על האופן שבו הוא נוהג".
הרוש: אבל יאיר גולן, קיצון שמאל, לגיטימי יותר מבן גביר, קיצון ימין?
גנץ: "אני חושב שיאיר גולן וסמוטריץ' לצורך העניין משרתים ציבור של התיישבות, של קיבוץ ושל התנחלות באותה מידה, וכל אחד יש לו את התפיסות שלו. אבל שוב, תלך איתי דרך העיקרון. העיקרון אומר, אנחנו ביחד, לא הצדדים משפיעים עלינו.
"למה כועסים עליי בשמאל? כי אני אומר, אם ביבי יקבל את הקולות שלו, אני רוצה להיות בתוך הממשלה ולהשפיע ואני לא רוצה שהקיצוניים ישפיעו, אז שוחטים לי את הצורה. מתי הייתי אפקטיבי? כשאני הייתי בממשלת הקורונה, חצי ממשלה הייתה אצלי בידיים, אני הייתי שר המשפטים, שר התקשורת, שר החקלאות, שרת התרבות והספורט, אנחנו שירתנו את מדינת ישראל, פתחנו את שבת ישראלית לדתיים וחילוניים ביחד, מה לא קרה פה? כשלא היינו בתוך הממשלה, לא היינו אפקטיביים. ולכן המדינה חייבת ממשלת אחדות, אסור שהקיצוניים ישפיעו עליה".
גנץ לא יישב עם מנסור עבאס, הסיבה – שבעה באוקטובר
גנץ הסביר שלמרות שבעבר הסכים להקים ממשלה עם עבאס, היום הוא כבר לא מוכן. הסיבה – שבעה באוקטובר. "סדר היום בשנים הקרובות, הוא סדר היום קודם כל ביטחוני. נכון שאני חושב שחינוך צריך לבוא קודם ונכון שאני חושב שצריך לפתח תשתיות ונכון שאני צריך מערכת חוק ומשפט בהסכמה ואני חושב צריך שירותים חברתיים ורווחתים הוגנים וצריך ביטחון.
3+"אני מבין שבחמש שנים הקרובות, בעשר שנים הקרובות, סדר היום שלנו יושפע ברובו מהמקום הביטחוני. אני לא חושב שאחרי השבעה באוקטובר, אנחנו יכולים להקים ממשלה שנשענת על קולות המפלגות הערביות. אני לא רוצה לתת בידיו את המפתח לממשלה נוכח ההחלטות הביטחוניות שיהיו פה, כי תראה, אנחנו נצטרך לכבוש את מחנות המרכז ואנחנו נצטרך להזיז חצי מיליון אנשים, ואנחנו נצטרך לקבל החלטות ביטחוניות, אני אפילו לא רוצה לשים אותו במצב הזה.
"הכי חשוב לי, ממשלת אחדות ציונית רחבה, כי באמת, אני אומר לך, זה ממש גורלי, זה לא פחות מגורלי. כאב לי שאני בלוויה של רני גואלי הייתי היחיד שלא מהצד של הממשלה, בלוויה הזאת. ודבי ביטון, ראיתי גם אותה. מיש עתיד. מה, אנחנו לא עם אחד? מה קרה לכם?".
גנץ על ההתרסקות בסקרים: "יש לי דרך, אני מאמין בה"
גנץ המשיך וסיפר: "אני הלכתי למשפחות של חטופים ולמשפחות של נופלים משני הצדדים, אתה יודע, איפה לא היית? עם מי לא היית, משפחות של ערבים שנרצחו הלכתי, אנשים שנפלו בבתים במתקפה האיראנית הלכתי, אני הפוליטיקאי הישראלי היחיד כמעט שעושה את הדברים, מסתובב בכפרים ערבים, למרות שאני אומר להם "הפוליטיקאים שלכם לא ישלטו לי בממשלה, אני לא מתבייש להגיד להם את האמת בפרצוף". אבל אי אפשר להרוג אחד את השני כל הזמן, חברה אי אפשר להרוג את השני. אנחנו בכיכר דיזנגוף ביום הכיפורים שלפני אוקטובר, אנשים הלכו מכות. אחרי זה באותה כיכר אוספים לחם ואוכל לחיילים ביחד. אנחנו לא מבינים שזה חייב להיגמר?".
הרוש: אתה מקשר בין האירועים?
גנץ: "כן, אני ממש מקשר. ואם זה בבטן של הבן אדם ברחוב מרגיש, איך זה שאנחנו כמנהיגים לא מבינים שזה מה שאנחנו צריכים לעשות? זה לא סביר העניין הזה. עכשיו אתה יודע, יגידו הוא לא פוליטיקאי והוא לא זה או לא זה. אתה יודע מה? אני יודע מה טוב בשביל המדינה הזאת. אני מוכן למות בשביל הילדים שלך. אז אני אעשה את מה שטוב בשביל המדינה הזאת. זה מה שאני אעשה. עכשיו, אתה אומר לי ארבעה מנדטים, אני נחוש, אמרו לי תהיה ארבע הייתי שמונה, אמרו לי זה תהיה זה, אני יש לי דרך, אני מאמין בה, זה מה שאני עושה".
