accessibility-icon
share-icon
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

קדושת הכותל מונחת על הכף - אך השרים מעדיפים להתבצר בשתיקתם

סיון יחזקאל

סיון יחזקאל

ג אדר ה'תשפו (20.02.26)

107

30

like

1

dislike

לאחר החלטת הביניים של בג"ץ הנוגעת לפגיעה לכותל, ח"כ אבי מעוז מקדם תיקון לחוק שמירת המקומות הקדושים שיבטיח ניהול בלעדי בידי גורמים יהודיים • לוין, סמוטריץ' וקרעי תומכים • בן גביר, סילמן, קיש ושיקלי הודיעו כי הם "שוקלים את החוק" • בינתיים - בלשכת נתניהו שוקלים לדחות הדיון


עם פרסום החלטת הביניים המקוממת שניתנה אתמול (חמישי),לפיו בג"ץ כופה דה-פקטו את חלוקת הכותל המערבי, ח"כ אבי מעוז הודיע כי ייזום הצעת חוק אשר תשמור על המקום הקדוש, שצפוי לעלות לוועדת השרים כבר ביום ראשון הקרוב.

ישיבת הממשלה 15.02. אישור שדה התעופה בנגב
maximize-image
images-count5+
ישיבת הממשלה, ארכיון | צילום: חיים צח, לע"מ

מדובר בחוק המבקשת לתקן את "חוק שמירת המקומות הקדושים", אשר יבהיר את הנוסח הקיים, המדבר באופן כללי על "בני הדתות השונות הנוגעים בדבר", ולעגן באופן רשמי כי בכל הנוגע למקומות הקדושים ליהודים, הניהול והמסורת יהיו נתונים בלעדית בידי הגורמים האמונים על הדת היהודית.

במערכת הפוליטית מיהרו להגיב, אך המכשול כבר הונח: למרות התמיכה המסתמנת בקרב שרי הימין, המהלך עשוי להיבלם מכיוון לשכת ראש הממשלה. גורמים בסביבת נתניהו מעריכים כי הוא הורה לשר לוין ולחברי ועדת השרים לדחות את הדיון בהצעת החוק בכמה שבועות לפחות, למועד בלתי ידוע.

maximize-image
images-count5+
שר המשפטים יריב לוין | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות זאת, בדקנו ב-C14 עם השרים: האם בכוונתם לתמוך בהצעה לכשתעלה בוועדה, להמנע, או להתנגד לה. שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר התקשורת שלמה קרעי כבר הודיעו כי בכוונתם לתמוך בחוק. לעומתם, השרים איתמר בן גביר, עידית סילמן, יואב קיש ועמיחי שיקלי, עידכנו כי הם "לומדים את החוק".

לוין אף הגדיל – ופועל כדי לקדם את החוק, חרף הסתייגויותיו של ראש הממשלה, והוא זה שמגיש את ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה.

החלטת השופטים

כאמור, בהחלטת ביניים מקוממת שניתנה אמש, בג"ץ אימץ לעצמו סמכויות השייכות לרשויות הדת והממשלה, וכופה דה-פקטו את חלוקת הכותל המערבי. ההחלטה, שהתקבלה על ידי השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא נועם סולברג והשופטת דפנה ברק ארז, מתמקדת בהסרת החסמים הבירוקרטיים ומטרתה אחת: להעניק לרפורמים דריסת רגל קבועה מדרום לרחבה המרכזית, ומהר ככל האפשר.

maximize-image
images-count5+
יצחק עמית | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

המשמעות בשטח: מקונסטרוקציה זמנית לרחבת קבע

כדי להבין את גודל הסכנה בפסיקה, יש להכיר את המציאות בשטח. כיום קיימת בחלקו הדרומי של הכותל "עזרת ישראל" – קונסטרוקציה זמנית של עץ ומתכת, מעין מרפסת המוסתרת מהבאים ואינה נושקת לאבני הכותל עצמן. במצב הנוכחי, מספר הפוקדים את המקום נמוך ביותר עד אפסי.

maximize-image
images-count5+
צילום: הדס פרוס, פלאש 90

אולם העתירות לבג"ץ דורשות ליישם את תוכנית ועדת השרים משנת 2018 (שהוקפאה מאוחר יותר בלחץ הסיעות החרדיות) ולשנות את המקום ללא היכר: להפוך את המתחם לרחבה קבועה ומוסדרת לחלוטין, ולהרחיבה עד שתהיה צמודה לאבנים הקדושות, ממש בדומה לרחבת הכותל המרכזית. הפרויקט אמור להחליף את במות העץ בריצוף אבן קבוע, לייצר דרכי גישה מסודרות ולבצע עבודות תשתית מורכבות באזור רגיש ארכיאולוגית.

רחבה זו, שתשתרע על פני כמעט 900 מ"ר (כ-70% משטח רחבת הגברים), תנוהל על ידי נציגי הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים, תאפשר תפילה מעורבת ללא מחיצה, ותתוקצב על ידי המדינה במיליוני שקלים בשנה.

maximize-image
images-count5+
צילום: הדס פרוס, פלאש 90
עקבו אחרינו גם ב-Google News