בהחלטת ביניים מקוממת שניתנה היום (חמישי), בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מאמץ לעצמו סמכויות השייכות לרשויות הדת והממשלה, וכופה דה-פקטו את חלוקת הכותל המערבי. ההחלטה, שהתקבלה על ידי השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא נועם סולברג והשופטת דפנה ברק ארז, מתמקדת בהסרת החסמים הבירוקרטיים ומטרתה אחת: להעניק לרפורמים דריסת רגל קבועה מדרום לרחבה המרכזית, ומהר ככל האפשר.
המשמעות בשטח: מקונסטרוקציה זמנית לרחבת קבע
כדי להבין את גודל הסכנה בפסיקה, יש להכיר את המציאות בשטח. כיום קיימת בחלקו הדרומי של הכותל "עזרת ישראל" – קונסטרוקציה זמנית של עץ ומתכת, מעין מרפסת המוסתרת מהבאים ואינה נושקת לאבני הכותל עצמן. במצב הנוכחי, מספר הפוקדים את המקום נמוך ביותר עד אפסי.
3+אולם העתירות לבג"ץ דורשות ליישם את תוכנית ועדת השרים משנת 2018 (שהוקפאה מאוחר יותר בלחץ הסיעות החרדיות) ולשנות את המקום ללא היכר: להפוך את המתחם לרחבה קבועה ומוסדרת לחלוטין, ולהרחיבה עד שתהיה צמודה לאבנים הקדושות, ממש בדומה לרחבת הכותל המרכזית. הפרויקט אמור להחליף את במות העץ בריצוף אבן קבוע, לייצר דרכי גישה מסודרות ולבצע עבודות תשתית מורכבות באזור רגיש ארכיאולוגית.
רחבה זו, שתשתרע על פני כמעט 900 מ"ר (כ-70% משטח רחבת הגברים), תנוהל על ידי נציגי הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים, תאפשר תפילה מעורבת ללא מחיצה, ותתוקצב על ידי המדינה במיליוני שקלים בשנה.
המסלול העוקף: ניתוק השרים מההחלטה
הפסיקה הנוכחית של בג"ץ מנתקת למעשה את הקשר בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי ומפקיעה את כוחם של שרי הממשלה לעכב את התהליך. השופט עמית קבע כי החלטת ועדת השרים הישנה משנת 2018 שרירה וקיימת, ולכן אין צורך בכינוס מחודש של הממשלה או הוועדה כדי לקדם את ההיתרים. בכך, בית המשפט סולל את הדרך ליישום המתווה מעל לראשם של נבחרי הציבור הנוכחיים.
3+לא רק שבג"ץ אישר את המתווה העקרוני, השופטים נכנסו לפרטי הפרטים של הבירוקרטיה והציבו מנגנון נוקשה למניעת "סחבת", הכולל לוחות זמנים קצובים ומחייבים:
- אישור רשות העתיקות: אם נדרש אישור חדש, על המנהל להחליט בתוך 14 ימים בלבד.
- הגשת בקשות: נציגי המדינה חויבו להגיש בקשות חדשות להיתרי בנייה לא יאוחר משבועיים לאחר קבלת אישור רשות העתיקות.
- החלטה אוטומטית: הסעיף הדורסני ביותר קובע כי אם ועדות התכנון לא יקבלו החלטה תוך 45 ימים – הדבר ייחשב משפטית ואוטומטית כסירוב.
- חובת ערר: במקרה של חוסר מענה (שמשמעו סירוב) או דחייה, המדינה מחויבת להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית בירושלים בתוך 14 ימים נוספים.
השופטים אף נזפו בנציגי המדינה על "פרק הזמן הממושך והחריג" שבו מתנהלים ההליכים, ודרשו מהמדינה ומעיריית ירושלים להגיש הודעת עדכון לבית המשפט בתוך 90 ימים על התקדמות התהליך.
הפתרון שנותר: חוק הכותל
המשמעות המעשית והמיידית היא שרשויות המדינה מחויבות כעת, תחת פיקוח הדוק של בג"ץ, להניע את דחפורי הרישוי והבנייה להקמת הרחבה הרפורמית, למרבה הזעזוע.
3+כעת, משהוסרו החסמים המשפטיים, הפתרון היחיד שעומד בפני הקואליציה הוא קידום מיידי של "חוק הכותל" של ח"כ אבי מעוז. מטרת החוק היא לעגן בחקיקה ראשית כי הרבנות הראשית לישראל היא הסמכות הבלעדית במקומות הקדושים, להגדיר "חילול" מקום קדוש כהתנהגות המנוגדת להלכה, ובכך לבלום את התערבות בג"ץ ואת התפילות המעורבות.
סקר: האם הציבור תומך או מתנגד להתערבות של בג"ץ בסדרי התפילה ברחבת הכותל?
בקרב מצביעי הקואליציה 89* מתנגדים להתערבות של בג"ץ בסדרי התפילה ברחבת הכותל, 9% תומכים ו-3% השיבו שאין להם עמדה. בקרב מצביעי האופוזיציה 62% תומכים, 17% מתנגדים ו-21% השיבו שאין להם עמדה. בחלוקה הכוללת של כלל המשיבים 31% בלבד תומכים בהתערבות בג"ץ, 58% מתנגדים ו-11% ציינו שאין להם עמדה.
