בית המשפט העליון קבע ביום ראשון האחרון כי חברות האשראי הגדולות כאל, מקס וישראכרט, יצטרכו להתמודד עם תביעת ענק בגין חלקן בפרשה המכונה "עושק הקשישים".
3+התביעה, שנאמדת בנזק של מאות מיליוני שקלים, חושפת מנגנון שיטתי שבו חברות שיווק פיתו בני 65 ומעלה למסור את פרטי האשראי שלהם תמורת "מתנות" או דמי משלוח סמליים, ובהמשך חייבו אותם בסכומי עתק ללא ידיעתם או הסכמתם. המהפך המשפטי הגיע לאחר ששופטי העליון הפכו את החלטת המחוזי שדחה בעבר את התביעה וקבעו פה אחד כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה ביותר לעשות צדק עם האוכלוסייה המוחלשת שנפגעה.
ממדי הפגיעה האישיים שנחשפו בתיק ממחישים את עומק העושק: אחת המערערות המרכזיות גילתה שחויבה בסכום בלתי נתפס של כ-63,000 שקל עבור מוצרים שמעולם לא ביקשה באמת. השופטים עופר גרוסקופף ודפנה ברק-ארז הבהירו בפסק הדין כי חברות האשראי אינן רק "צינור להעברת כסף", אלא גופים בעלי חובת נאמנות וזהירות כלפי הלקוח.
3+לפי פסק הדין, המשיבות ראו את "המסה הקריטית" של התלונות נגד חברות השיווק הנוכלות, אך במקום להזהיר את הקשישים בזמן אמת, הן המשיכו לאפשר את גביית הכספים. השופטת דפנה ברק-ארז הדגישה כי מדובר בפעולה שעלותה נמוכה עבור חברות האשראי, אך תועלתה עבור הלקוחות המבוגרים היא רבה, ועשויה למנוע מהם אובדן של חסכונות חיים.
כעת, התיק חוזר לבית המשפט המחוזי עם הנחיה למינוי מומחה מיוחד, שיבדוק מה ידעו חברות האשראי בזמן אמת והאם עמדה לרשותן טכנולוגיה (כמו שליחת הודעת SMS על עסקה חשודה) שיכלה להתריע בפני הקשישים ולעצור את העושק.
3+כדי לייעל את ההליך, הבדיקה תתמקד בשלב הראשון בחמש חברות שיווק ספציפיות, ורק אם יוכח שחברות האשראי התרשלו לגביהן, תורחב הבדיקה לעשרות החברות הנוספות המופיעות ברשימה.
בגין הטיפול בתיק עד לשלב זה, פסק בית המשפט כי המשיבות ישלמו למערערים שכר טרחה והוצאות בסך 75,000 שקל. פסק הדין המהדהד קובע למעשה כי חברות האשראי מחויבות מעתה לשמש כ"שומר סף" עבור הצרכן, ובמיוחד עבור אלו המתקשים לפנות למערכת המשפט בכוחות עצמם.
מחברת ישראכרט נמסר: "אין תגובה".
מחברת כאל נמסר: "אין תגובה".
מחברת MAX נמסר: "מקס פועלת מזה שנים רבות למיגור התופעה הפסולה של שיווק ישיר ופעולות הונאה. מקס היא החברה היחידה שהחליטה באופן יזום לחסום סליקה של חברות מסוג זה. מקס לומדת את פרטי פסק הדין והשלכותיו".
