פרסמנו הערב (רביעי) בחדשות 14: ברגעים אלה ממש, הרחק מעיני המכ"מים, עושה את דרכה מכלית נפט עמוסה מאיראן לכיוון סין. היא חלק מ"צי הצללים" – רשת מסועפת וחשאי של מכליות הפועלות מחוץ לכל פיקוח בינלאומי. כדי לעקוף את הסנקציות הכבדות, המנגנון האיראני משתמש בשיטות של החלפת דגלי מדינות, הקמת חברות קש וזיוף מסמכים לאורך כל הנתיב, כשהמטרה העליונה היא אחת: להסתיר את העובדה שמקורו של הנפט הוא באיראן.

בלב האופרציה עומדות חברות קש בינלאומיות, כשהבולטת שבהן היא חברת RPP שמשרדיה ממוקמים ברוסיה. הרשת כולה פועלת בתיאום הדוק עם משמרות המהפכה, כאשר כל משלוח מתחיל באישור שניתן על ידי סייד חוסיין מוסאווי, בכיר בארגון. מוסאווי הוא הדמות שמאשרת לרשויות הנפט כי חברת הקש אמינה מספיק כדי לקבל את המטען בתנאי תשלום דחוי, ובכך הוא מפעיל מנגנון רב-שכבתי שנועד לטשטש כל עקבה אפשרית.
התהליך הבירוקרטי והלוגיסטי מורכב משלבים קפדניים של הסוואה. ראשית, משמרות המהפכה חותמים על הסכם אספקה מול חברת הקש, ומיד לאחר מכן נחתם חוזה נוסף בין חברת הקש לחברת מסחר בינלאומית עצמאית לכאורה. כדי לייצר מרווח זמן בטוח להסוואת המטען, התנאי לתשלום נקבע לשישים יום ממועד המשלוח. בשלב זה, חברת המסחר שוכרת אוניית משא ייעודית להובלת נוזלים, והנפט עובר בלב ים מאונייה אחת לאחרת, לרוב מול חופי עומאן או מלזיה.

תיעוד בלעדי מתוך הספינות חושף את הרגעים הקריטיים של המבצע הלוגיסטי: חביות נפט מועברות בעזרת מנופי ענק מאונייה לאונייה תחת מעטה חשאיות. בעוד האונייה ממשיכה בדרכה לסין, מתבצעת ההסוואה – מסמכי המטען מונפקים מחדש עם פרטים מזויפים המציגים את מקור הנפט כמלזי. כדי לסגור את המעגל מבלי להשאיר טביעות אצבע במערכת הבנקאית העולמית, התשלום אינו מתבצע בדולרים, אלא ביואן סיני או ברובל רוסי. כך, בסופו של דבר, הכסף זורם חזרה למשמרות המהפכה והנפט מגיע ליעדו בסין, הרחק מהישג ידם של אוכפי הסנקציות.
