יפתח והדס יפה, הוריו של עופרי ז"ל, ספדו היום (רביעי) לבנם בכאב עצום ותיארו "ילד קסם, אפרוח צהוב ומלא אור" שנגדע בדמי ימיו. עופרי, שהיה בן 21 בנופלו, הותיר אחריו מורשת של שפע, נתינה ושמחת חיים יוצאת דופן שחצתה מעגלים – מהמושב, דרך שנת השירות ועד לצוות הסיירת שבו שירת. בתוך האבל הכבד, בחרו הוריו להדגיש כי אין בליבם כעס על הצבא, אלא על המציאות המדינית ששלחה את בנם לסיטואציה מיותרת, תוך שהם מתנחמים בהצלת חיים באמצעות תרומת איבריו.

בגוף ההספד, שיתפו ההורים בקווי הדמות של בנם ובכאב על האובדן: "עפריקי שלנו היה ילד קסם, אפרוח צהוב ומלא אור. הוא טרף את החיים בכל רגע ורגע, אהב את המשפחה, את החברים מהמושב, משנת השירות ומהצוות בסיירת. הוא היה ילד שנתן מעצמו את הכל, תמיד הראשון להתנדב ולתת בלי לבקש דבר. אין לנו שום כעס על הצבא, אנחנו אוהבים ומחבקים את כולם".
לצד זאת, הביעו ההורים ביקורת קשה על המציאות המבצעית: "אנחנו כועסים על המדינה שמכניסה את טובי בנינו, מלח הארץ, לסיטואציות לא הגיוניות ומיותרות לאחר שכל חטופינו חזרו הביתה. עופרי היה ילד שאין יותר יפה, מוצלח ומקסים ממנו. המוטו שלו היה 'חי את החיים'. המוות שלו היה מיותר לחלוטין, והיינו רוצים להאמין שהוא האחרון. אנחנו מתנחמים לפחות בכך שתרמנו את איבריו והוא הציל חיים של אחרים".

עופרי יפה ז"ל, לוחם סיירת בן 21, היה מוכר בסביבתו כדמות כריזמטית ומלאת נתינה. לפני גיוסו ליחידה מובחרת בחר להקדיש זמן לשירות קהילתי בשנת שירות, והיה מוקף בחברים רבים ובבת זוג לה היה קשור בשנים האחרונות.
יפה נפל במהלך פעילות מבצעית כתוצאה מירי דו-צדדי. התקרית התרחשה בסיטואציה מורכבת שבה זוהה בשוגג ככוח עוין. למרות הכאב על נסיבות המוות הטרגיות, משפחתו הדגישה שוב ושוב כי אינם מפנים אצבע מאשימה כלפי החיילים המעורבים או המערכת הצבאית הישירה, אלא רואים באירוע תוצאה של שהייה ממושכת בסיטואציות לחימה מיותרות. לאחר מותו, משפחתו בחרה באצילות נפש לתרום את איבריו, ובכך מימשה את צוואתו הבלתי כתובה להמשיך ולהעניק חיים לאחרים.
