לרגל ראש חודש אדר שחל היום (רביעי), מסביר הרב יצחק גינזבורג את המשמעות הפנימית של האמרה "משנכנס אדר מרבין בשמחה". לדבריו, השמחה של חודש זה היא "שמחה בטהרתה", מדרגה רוחנית גבוהה אף יותר מ"שמחה של מצווה". שמחה זו נובעת מעצם אמונתו של היהודי באחדות הבורא, והיא אינה תלויה בדבר מלבד הקשר הישיר והפשוט שבין האדם לאלוקיו.
2+הרב גינזבורג שליט"א מלמד כי שיא השמחה טמון בקריאת "שמע ישראל", המבטאת את אמונתנו הטהורה ב"ה' אחד". תכלית העבודה הרוחנית בחודש אדר היא לחבר בין שני סוגי ייחוד: "הייחוד העליון" שבפסוק שמע ישראל, המכיר בכך שהכל אלוקות, לבין "הייחוד התחתון" שבפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו", המגלה את נוכחות ה' בתוך העולם הגשמי. החיבור בין השניים יוצר שמחה שלמה ומקיפה.
בחיבור זה, מסביר הרב, טמון סוד ה"עד דלא ידע" של פורים, המאפשר לטשטש את הגבול שבין "ברוך מרדכי" ל"ארור המן". הרב חושף כי דמויותיהם של מרדכי ואסתר הן התיקון המרכזי לחטאם של אדם וחוה, בעוד המן מייצג את הנחש הקדמוני. רמז לכך נמצא בגימטריה: המילים "הוי' אחד. ברוך שם" שוות בערכן המספרי לערך המילים "אדם הראשון", ומסמלות חזרה למצב שלפני החטא.
2+לסיום, מציין הרב גינזבורג כי לעתיד לבוא יתאחדו שני הייחודים באופן מושלם על ידי הוספת ו' החיבור, כך שהפסוק "הוי' אחד וברוך שם" יעלה בגימטריה תרי"ג, כנגד שלמות התורה והמצוות. בכך מתגלה הסוד שדווקא מתוך הקלקול צומחת התקנה, והחיבור בין הזוגות הקדומים, אדם וחוה, הדר ומהיטבאל (גם כן מספר בראשית), ומרדכי ואסתר, מקבל משמעות גאולתית עמוקה של אחדות ושמחה.
