מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוחות ביקורת נוקבים העוסקים בהיערכות משק החשמל והאנרגיה למצבי חירום ולמלחמה, וכן בהתנהלות משרד החוץ בתחום אימות המסמכים הציבוריים. המבקר הגדיר את הממצאים בתחום האנרגיה כ"נורת אזהרה בוהקת" המחייבת פעולה מיידית של הקבינט המדיני-ביטחוני.
9+משק החשמל: חשש מעלטה ממושכת ופערים בהגנת סייבר
המבקר מגדיר את הממצאים במשק האנרגיה כדרמטיים: "היערכות משק החשמל למצבי חירום ולמלחמה היא נורת אזהרה בוהקת לדרג המדיני ולמשק האנרגיה". על פי הדוח, במצב של לחימה רב-זירתית, ובפרט מול הגזרה הצפונית, "קיים חשש להפסקות חשמל ממושכות (של ימים) ופגיעה ברציפות התפקודית של המדינה".
9+הדוח מצביע על שורה של ליקויים קריטיים: נמצאו ליקויים משמעותיים במיגון הפיזי של מתקני משק החשמל ופערים בהגנת הסייבר על מערכות חיוניות. כמו כן, המבקר מתריע על היעדר מענה מספק של מלאי חלפים קריטיים וציוד הנדרש לשיקום הרשת במקרה של פגיעה נרחבת. בנוסף, הביקורת חשפה ליקויים באופן ניהול מלאי הסולר והפחם לחירום וביכולת הגיבוי של תחנות הכוח.
אנגלמן דורש מעורבות ישירה של הדרג הגבוה ביותר: "על ראש הממשלה… לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני לצורך ביצוע בקרה שוטפת על אפקטיביות תוכניות המענה". הוא מוסיף כי על שר האנרגיה להכין תוכנית עבודה לסגירת הפערים תוך מעקב הדוק.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"על משרד האנרגיה, בתיאום עם רח"ל ומשרד האוצר ויתר משרדי הממשלה הרלוונטיים, לפעול להאצת כלל הפעולות להגברת מוכנות משק האנרגיה למתאר חירום באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי למימוש היעדים שהוגדרו – ויפה שעה אחת קודם", כתב אנגלמן.
הפקרת המיגון והביזור: "הליקויים מחייבים בקרה של הקבינט"
הביקורת מעלה כי תשתיות חשמל קריטיות, בהן תחנות משנה ומרכזי בקרה, אינן מוגנות כראוי מפני איומים מודרניים כמו כטב"מים וטילים מדויקים. המבקר קובע כי תוכנית ההגנה המבצעית לא עודכנה מול תרחישי הייחוס החדשים ומזהיר כי הגופים גוררים רגליים בביצוע המיגון הנדרש.
9+המבקר קורא להתערבות הדרג המדיני הגבוה ביותר: "על ראש הממשלה, כיושב ראש הקבינט המדיני-ביטחוני, ועל שרי הביטחון, האוצר והמשפטים, כחברים בקבינט, לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני לצורך ביצוע בקרה שוטפת על אפקטיביות תוכניות המענה לתרחיש הייחוס במשק האנרגיה".
9+"על שר האנרגיה ושר האוצר לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה, לבצע הפקת לקחים מלקחי מלחמת חרבות ברזל ומאירועי לחימה קודמים וליישמם במציאות הנוכחית שבה הלחימה מתמשכת".
מחדל ה"מאכערים" במשרד החוץ: נזק של 45 מיליון ש"ח לציבור
בפרק נפרד ונוקב, המבקר חושף הזנחה פושעת בשירותי האפוסטיל – אימות מסמכים ציבוריים במשרד החוץ. לפי הדוח, התנהלות המשרד יצרה צוואר בקבוק שאילץ אזרחים לפנות לסוכנים פרטיים בתשלום גבוה.
9+לפי המבקר, "התנהלות משרד החוץ בשירות שניתן לציבור (בשנים 2022-2024 הונפקו 854,000 אישורים), מזמינה תופעה של 'מאכערים' וחיוב של מאות אלפי ישראלים לשלם מאות שקלים מיותרים: רק בשנת 2023 אזרחי ישראל שילמו לא פחות מ-45 מיליון שקלים מיותרים. התנהלות זו מגלמת הזנחה רבת שנים במתן שירות ציבורי לקוי מהשורש".
9+מעבר לנזק הכספי, המבקר מזהיר מפני פרצות פליליות חמורות: "עלו ליקויים ביישום האמנה הבינלאומית שישראל חתומה עליה – התנהלות שמאפשרת זיוף מסמכים, ליקויים כספיים, ואף פתח לביצוע הונאות ומעילות. בנוסף, פעולת המשטרה למיגור התופעה לוקה בחסר"
מחדל הדיגיטל: "שירות לא שוויוני ולא יעיל"
המבקר מצביע על כישלון מערך הדיגיטל ומשרד החוץ באימוץ טכנולוגיות מודרניות שיכלו למנוע את העומס. בעוד שמדינות רבות בעולם עברו למערכות אימות דיגיטליות, ישראל נותרה מאחור עם תורים של חודשים ובירוקרטיה מסורבלת. המבקר קובע כי השירות שניתן לאזרח הוא "לא שוויוני ואינו יעיל", דבר הפוגע קשות בחיי היום-יום של אלפי פונים.
סיכום והמלצות: "שבע חזיתות מחייבות מענה דחוף"
אנגלמן מדגיש כי המציאות הביטחונית של ישראל, המתמודדת עם איומים משבע זירות שונות, אינה מאפשרת עוד את המשך המחדלים הללו. הוא דורש משר האנרגיה להכין תוכנית עבודה מיידית לסגירת הפערים.
9+"שבע חזיתות – עזה, לבנון, סוריה, אזור יהודה ושומרון, עיראק, תימן ואיראן… על שר האנרגיה להורות למשרדו להכין תוכנית עבודה שתביא לסגירת הפערים והליקויים שהועלו בדוח זה תוך מעקב אחר ביצועה", נכתב.
תגובת משרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות מברך על עבודת מבקר המדינה ורואה בה כלי חיוני ללמידה ושיפור המוכנות הלאומית. ביטחון אנרגטי הוא "המאפשר הלאומי" וראשית הצירים לרציפות תפקודית של המשק בחירום, ועל כן פועל המשרד ללא לאות לחיזוקו.
9+"להלן עיקרי התייחסות המשרד: עמידות המשק במבחן המציאות: משק החשמל הוכיח את חוסנו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ובמערכה "עם כלביא". למרות פגיעה בתשתיות והשבתת אסדות גז טבעי, סיפק המשק את כל שירותי האנרגיה כבשגרה, ללא חריגה מרמות השירות שהוגדרו.
"האצת מוכנות תוך כדי לחימה: עם פרוץ המלחמה, פעל המשרד בגישה מרחיבה והוציא לפועל את תוכנית "זמן יקר" בהיקף של כמיליארד ש"ח. במסגרת זו הואצו תהליכי מיגון, רכש חלקי חילוף וציוד מכני, והגדלת מלאי הסולר האסטרטגי ב-30%.
9+"הישגים בתחום המיגון והתשתית: בניגוד לנטען, המשרד הוביל תהליך מיגון תקדימי שאין לו אח ורע במשקים אחרים. ערב המלחמה, כ-83% מהרכיבים הקריטיים בתחנות הכוח הגדולות כבר היו ממוגנים, ו-92% מהם היו מחוברים לצנרת הסולר.
"למידה מתמדת: היערכות לחירום היא תהליך אינסופי של ביצוע והפקת לקחים. המשרד כבר פועל לסגירת הפערים שהועלו בדוח, תוך עדכון תרחישי הייחוס ותוכניות המענה בהתאם לאיומים המשתנים. המשרד מחזק את ידי עובדי משק האנרגיה והמים אשר פעלו בנחישות ותוך סיכון חיים כדי להבטיח את אספקת החשמל לכלל אזרחי ישראל".
