accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

מה קרה כשסטנפורד ניסתה לשדך בין אלפי סטודנטים?

אפרת ברינר

אפרת ברינר

כג שבט ה'תשפו (10.02.26)

2

like

1

dislike

נמאס להם מאפליקציות, מהודעות שלא נענות ומהתחמקויות • סטודנטים בסטנפורד פיתחו פלטפורמה שמשדכת למעוניינים דייט שבועי קבוע מבלי שיצטרכו להחליק ימינה בטינדר • האם המדע יכול לנצח את הבדידות בקמפוס, או שמדובר בעוד ניסיון "לייעל" את הרגש?


אוניברסיטת סטנפורד ידועה כחממה לסטארט-אפים שמשנים את העולם, אבל הפרויקט האחרון שהפך לוויראלי בקרב אלפי סטודנטים לא עוסק בבינה מלאכותית גנרטיבית או באנרגיה ירוקה. הוא עוסק במשהו מסובך הרבה יותר: דייטינג, כך פורסם היום (שלישי) בוול סטריט ג'ורנל.

maximize-image
images-count5+
אילוסטרציה | צילום: קנבה

הכירו את "Date Drop" – פלטפורמת שידוכים שנוצרה על ידי סטודנטים – עבור סטודנטים, במטרה מוצהרת אחת: להחזיר את ה"דייט" האמיתי לעולם שנשלט על ידי החלקות אינסופיות באפליקציות כמו טינדר והינג'.

maximize-image
images-count5+
אילוסטרציה | צילום: קנבה

הרקע להקמת המיזם הוא נתון מדאיג שעלה מסקרים פנימיים באוניברסיטה: כ-66% מהסטודנטים לתואר ראשון בסטנפורד הגדירו את עצמם כ"רווקים נואשים". למרות הקמפוס התוסס, תרבות הדייטינג הפכה למה שהסטודנטים מכנים "תפל" או "מנוכר". סטודנטים רבים מוצאים את עצמם תקועים בין זוגות דביקים שלומדים יחד בספרייה לבין סטוצים חולפים, מבלי שיש מרחב בטוח לדייטים מזדמנים ומכובדים.

איך זה עובד? השידוך השבועי

בניגוד לאפליקציות רגילות שבהן אתם צריכים "לצוד" בני זוג, "Date Drop" פועלת לפי מודל של יעילות: המשתמשים ממלאים שאלון מפורט הכולל שאלות על השקפת עולם פוליטית והרגלי חיים. בכל יום שלישי בערב, המערכת "מפילה" שידוך אחד לתיבת המייל של הסטודנט.

maximize-image
images-count5+
דייט, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

אין צורך בשיחה ארוכה מקדימה. המטרה היא לקבוע מקום וזמן ולהיפגש פנים אל פנים. הפלטפורמה צברה פופולריות עצומה במהירות, והגיעה ל-3,400 משתמשים – כ-70% מקהילת הרווקים בקמפוס.

ההצלחה של "Date Drop" לא עברה בשקט. בסטנפורד כבר קיים מיזם ותיק יותר בשם "Marriage Pact", שמשדך לסטודנטים "בן זוג לגיבוי" פעם בשנה. בנובמבר האחרון, "Marriage Pact" שלחו מכתב התראה למקימי "Date Drop", בטענה שהם העתיקו חלקים נרחבים מהשאלונים ומהעיצוב שלהם. המאבק בין שני המיזמים חושף את התחרות העזה על "שוק האהבה" בקמפוס, כשכל צד טוען שהאלגוריתם שלו הוא זה שיצליח לחזות טוב יותר התאמה רומנטית.

maximize-image
images-count5+
אילוסטרציה | קרדיט: shutterstock

התגובות של הסטודנטים מעורבות. חלקם מתארים את "הזרקת הדופמין" השבועית בכל פעם שמגיע המייל עם השידוך החדש. "זה מרגש לדעת שמישהו, איפשהו בקמפוס, נמצא איתך בסטטוס של 'התאמה מושלמת' לפי המדע", סיפר אחד הסטודנטים.

עם זאת, אחרים מבקרים את הנטייה של סטנפורד לייעל את הרגש. הם טוענים כי הפיכת הדייטינג למערכת של "אופטימיזציה" ודירוגים פסיכולוגיים רק מגבירה את החרדה והבדידות, שכן היא מנסה למנוע את הפגיעות והסיכון הכרוכים בחיזור טבעי. "זה מרגיש לפעמים כמו שיבוץ למעבדה ולא כמו התחלה של סיפור אהבה", אמרה סטודנטית שהשתתפה בניסוי.

maximize-image
images-count5+
אילוסטרציה | צילום: קנבה

הניסוי בסטנפורד הוא מיקרוקוסמוס לשינוי רחב יותר שעוברת דור ה-Z. הסטודנטים הללו, שגדלו עם סמארטפון ביד, מחפשים דרך לחזור לאינטראקציה אנושית פשוטה, אך הם עושים זאת דרך הכלים שהם מכירים הכי טוב – אלגוריתמים ונתונים.

בין אם "Date Drop" יחזיק מעמד ובין אם ייעלם בעקבות מאבקים משפטיים, הוא הוכיח דבר אחד: הסטודנטים של היום כמהים לקשר אמיתי, והם מוכנים לתת למכונה לנהל להם את הלו"ז הרומנטי, ובלבד שלא יצטרכו לספוג עוד אכזבה מיותרת.

עקבו אחרינו גם ב-Google News