אתמול למדנו על פורמט חדש במדינת ישראל: לא קצין ממונה, לא מפכ"ל, לא שר – בית המשפט מעלה בדרגה. כן כן, פורמט חדש: שופטים מעניקים דרגות.
מדובר ברפ"ק רינת סבן, קצינת משטרה, עדת תביעה בתיקי נתניהו. בית המשפט קובע: לקדם אותה לדרגת סנ"צ – בניגוד לעמדת הדרג הנבחר ובטענה חריגה לחשש לשיקולים זרים.

וכדי להבין מי עומדת כאן במרכז: זו אותה רינת סבן שבעדותה בתיקי נתניהו חזרה שוב ושוב על "לא זוכרת" ו"לא יודעת", והודתה בהפעלת לחץ וצעקות על נחקרים, וגם שלא היה לה קנה מידה מקצועי לקבוע מהו סיקור חריג.
זה הסיפור, ככה פשוט, יש כאן תקדים: לא רק מבטלים החלטות, לא רק מבקרים מינויים, אלא מנהלים בפועל מינויים בתוך גוף ביטחוני. ועכשיו שאלה פשוטה: טקס הענקת הדרגה ייערך באולם בית המשפט? עם פסק דין ביד וברכת קידום?

אבל החלק הבעייתי באמת הוא מה שקורה מתחת לפני השטח – רפ"ק סבן מקבלת ייצוג משפטי בשווי של מאות אלפי שקלים, ומי מממן? התנועה לאיכות השלטון. גוף פוליטי, שעתירותיו מגיעות שוב ושוב לאותם אולמות.
ובכל זאת, המערכת מאשרת לעדת תביעה ועובדת מדינה
לכאורה לקבל מתנה כזו. בלי למצמץ. כאן חשוב להזכיר את הפרסום של מוטי קסטל אמש במהדורה: ראש הממשלה ביקש לחייב את הפרקליטות להעביר להגנה את כל האישורים והמסמכים שאפשרו לשוטרת סבן לקבל לכאורה את טובת ההנאה הזו כדי לבדוק אכיפה בררנית.

מסמכים. שקיפות. זה הכול. קצינה זוטרה שמקבלת לכאורה גם מעטפת משפטית יוקרתית וגם קידום בדרגה בחסות בית המשפט. זו השיטה – שיטה שבה המערכת לא רק שופטת, היא גם מחליטה, גם מקדמת, וגם מסמנת מי ראוי להגנה ומי לא.
במציאות כזאת – הבעיה היא כבר לא אדם כזה או אחר. הבעיה היא שמערכת שאמורה רק לשפוט, הפכה למערכת שקובעת מדיניות.
חשוב לומר – הדיון הזה היה בבית משפט מחוזי. אבל אל תטעו: רוח המפקד של השופט יצחק עמית מגיעה גם לשם. כשהקו ברור מלמעלה – לא צריך הוראה בכתב. מפלגת בג"ץ כבר אמרנו?
