בעוד שבוויכוח הציבורי הישראלי עוסקים לעיתים קרובות בשאלת השילוב של הגברים החרדים בשוק התעסוקה, מתחת לרדאר מתחוללת מהפכה של ממש בקרב הנשים. דוח בנק ישראל שהתפרסם לאחרונה קובע כי בעשור האחרון שיעור הנשים החרדיות המועסקות בהייטק עלה בחדות, והוא אף מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה.

על פי נתוני משרד החינוך, כיום פועלים 44 סמינרים המלמדים הנדסת תוכנה, ובהם לומדות לא פחות מ-13,712 בנות. הן לא מגיעות מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל וגם לא מהפקולטות למדעי המחשב באוניברסיטאות, אבל הן כובשות את החברות המובילות ביותר.
"הן מצאו באגים שאף אחד לא זיהה"
במשרדי חברת "נקסט סיליקון" (Next Silicon), חברה המפתחת טכנולוגיית מחשוב-על ובינה מלאכותית, השילוב הזה הוא כבר מזמן לא ניסוי, אלא חלק מהדנ"א העסקי.

"אני חייב להודות שהייתי סקפטי בהתחלה", אומר אייל נגר, סמנכ"ל פיתוח ושותף-מייסד בחברה. "התחלנו עם שתי בנות, מתוך מחשבה של 'בואו נראה איך זה עובד'. אבל אחרי הפידבק שקיבלנו מהשטח, הבנו שעלינו על משהו. פגשתי בנות עם ראייה אסטרטגית שקשה למצוא גם אצל מהנדסים מנוסים. הן מצאו אצלנו באגים ותקלות בפיצ'רים שאף אחד אחר לא הצליח לזהות. מבחינתי, הבנות האלו הן ה-8200 של האוכלוסייה החרדית".
לירון שמש, מנהלת משאבי האנוש של החברה, מוסיפה כי השילוב דורש התאמות, אך הערך המקצועי עולה על הכל. "התפקיד שלי הוא לזהות טאלנט. ומה שראינו אצלן זו חדות מחשבתית יוצאת דופן. הבנו מראש מה אנחנו צריכים לעשות מבחינת התנאים הפיזיים – יצרנו עבורן אזור עבודה ייעודי, דאגנו למטבח עם כשרות מהודרת. הן יושבות בכל הפגישות המקצועיות ומביאות ערך אדיר לשולחן, הן לא Outsiders בשום צורה".

קוד בשביל "בית של תורה"
במהלך הסיור במשרדים, ביקשנו לשוחח עם המתכנתות החרדיות. הן סירבו בנימוס להצטלם, מפאת אורח חייהן הדתי והצורך בצניעות, אך הן שיתפו אותנו בסיפורן האישי מאחורי המקלדת. כששאלנו אותן למה בחרו דווקא בתחום התובעני של התכנות, התשובה הייתה כמעט אחידה: "השכר הגבוה מאפשר לנו להקים ולפרנס בית של תורה". עבורן, הקוד הוא אמצעי שנועד לאפשר לבעליהן להמשיך בלימוד התורה בכולל.
הן מספרות על שילוב עדין – מצד אחד עבודה על הטכנולוגיות המתקדמות בעולם, ומצד שני הקפדה על סביבה שמרנית, אינטרנט מסונן והימנעות מאירועי חברה שאינם תואמים את ההלכה. "אנחנו לא צריכות 'ימי כיף' או הופעות", מסביר משה פרידמן, מנכ"ל ארגון 'קמא-טק' המכשיר ומשלב אלפי חרדים בהייטק. "בנינו 'כללי זהב' מול החברות: הן נכנסות כקבוצה כדי לתמוך אחת בשנייה, והן משתתפות רק בתכנים מקצועיים. זה Win-Win מובהק".

הצד האפל: ניצול בשוק העבודה
אולם, לא בכל מקום הסיפור מסתיים בהצלחה כמו ב"נקסט סיליקון". בשיחות עם בנות חרדיות נוספות, עולה תמונה כואבת של ניצול ציני. נשים רבות, שחשוב להן לשמור על אורח חיים חרדי, מוצאות את עצמן מועסקות במשרדים המבטיחים להן "סביבה חרדית", אך משלמים להן שכר נמוך באופן משפיל ביחס לשוק.
"יודעים שאנחנו עובדות טובות ומנצלים את המצב שבו אנחנו מחפשות סביבה שמתאימה לנו מבחינה דתית", מספרת מיכל (שם בדוי), מתכנתת מבני ברק. "בנות היום יוצאות מהסמינרים ונאבדות בשוק העבודה. הן מחפשות מקום טוב שיכבד את הערכים שלהן, אבל לא מקבלות את השכר הראוי שמגיע להן על העבודה הקשה שלהן. יש תחושה שמנצלים את הצורך שלנו בהתאמות דתיות כדי לחסוך עלינו כסף".

סיפור הצלחה: זינוק בשיעור הנשים החרדיות המועסקות בהייטק
גם דוח בנק ישראל הצביע על כך: למרות ההצלחה בשילוב, שכרן של הנשים החרדיות בהייטק עדיין נמוך יחסית לשאר העובדים במקצועות הטכנולוגיים, ורבות מהן מועסקות במשרות זוטרות או דרך חברות קבלן (עובדות חוץ).
המספרים שאי אפשר להתווכח איתם
הפוטנציאל המקצועי של הבנות הללו מגובה בנתונים מרשימים. על פי הדוח, נתוני ההישגים של התלמידות החרדיות להנדסאות תוכנה גבוהים באופן ניכר מהממוצע הארצי. במבחני שפת התכנות C נרשם פער של 23-38 נקודות לטובת החרדיות בהשוואה ליתר האוכלוסייה, ובאלגברה ליניארית נרשם פער של 11-18 נקודות.
"בסוף, אנחנו פה בשביל לעשות ביזנס", מסכם אייל נגר. "אנחנו צריכים את הטאלנט הכי גדול שאפשר למצוא. בינתיים הגענו ל-40 בנות, והיעד שלנו הוא להגיע ל-100 מתכנתות חרדיות, כשחלקן כבר יכהנו בתפקידי ניהול. הן פה בזכות עצמן, בזכות היכולות האנליטיות והחריצות שלהן".

אייל נגר מסכם את הריאיון באמירה ברורה: "הפוטנציאל פה הוא עצום. החרדים הם 20% מהחברה, ואם הם ייכנסו למעגל הזה של קטר המשק, כולנו נרוויח. זה לא חסד – זה ביזנס, וזה עובד מדהים". הנשים החרדיות בהייטק הופכות לאחד העוגנים החשובים ביותר של הכלכלה הישראלית – כל עוד השוק ילמד להעריך אותן לא רק ככוח עבודה זול, אלא כהון אנושי מן המעלה הראשונה.
