מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח נוקב ומקיף הבוחן את הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי שנפגעו במתקפת השבעה באוקטובר. הדוח מציג תמונה מורכבת שבה לצד מסירותם של צוותי מינהלת תקומה, ניצבים כשלי עומק בניהול התקציבי, בתיאום הבין-משרדי ובמענה לצרכים הרגשיים והפיזיים של התושבים. המבקר מדגיש כי למרות חזרתם של כ-92% מתושבי החבל לבתיהם, הדרך לשיקום מלא עודנה רצופה בחסמים משמעותיים הדורשים טיפול מיידי של הדרג המדיני.
אחד הממצאים המטרידים ביותר בדוח נוגע לעיוותים בתקציבי החינוך המיועדים לשיקום האזור. למרות תקציב עתק של 1.7 מיליארד ש"ח, המבקר מצא כי מודל "סל תקומה" אינו מבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים בין מוסדות החינוך השונים. כך למשל, בבתי ספר מסוימים במועצה האזורית חוף אשקלון הגיע התקציב למאות שקלים בודדים לתלמיד, בעוד שבבתי ספר אחרים הוא נאמד באלפי שקלים. יתרה מכך, התוכנית לתימרוץ עובדי הוראה, שנועדה למשוך כוח אדם איכותי לאזור, נכשלה במימוש יעדיה כאשר פחות מעשרה אחוזים מהתקציב המיועד נוצלו בפועל, וזאת בשל היעדר עבודת מטה מול אגף השכר במשרד האוצר.

גם בתחום השיקום הפיזי והקהילתי חושף הדוח פערים מדאיגים. המבקר מצביע על כך שתוכנית החומש המעודכנת פורסמה בעיכוב של שנה וחצי, דבר שפגע קשות בקידום תשתיות ושירותים איכותיים. במקביל, משרד הפנים לא הצליח להוציא לפועל את התוכנית לחיזוק הרשויות המקומיות, ותקציבים בגובה 190 מיליון ש"ח נותרו ללא מימוש במשך תקופה ארוכה. מצב זה יצר מתחים בין המועצות האזוריות לבין היישובים, כאשר ניהול שיח ישיר של המנהלת מול הקיבוצים והמושבים פגע לעיתים במעמדן הארגוני של המועצות ובניהול האזורי התקין.

מעבר לכשלים המנהליים, המבקר מפנה זרקור למצבם הנפשי של התושבים ולמצוקתם של אלו שאינם מסוגלים לשוב לביתם. לפי נתוני הלמ"ס המצוטטים בדוח, 74% מהנשאלים מחבל התקומה העידו כי מצבם הנפשי החמיר מאז מתקפת הטרור. למרות זאת, המדינה טרם גיבשה פתרון ממשלתי סדור וקבוע לקהילות ולבודדים שחוו טראומה קשה ואינם מעוניינים לחזור להתגורר באזור העוטף. בנוסף, נמצאו ליקויים פיזיים משמעותיים במבני המגורים הזמניים של מפוני בארי, חולית וכפר עזה, הכוללים בעיות איטום, עובש ורטיבות שלא טופלו בזמן סביר.

מבקר המדינה קורא לראש הממשלה, לשר האוצר ולמינהלת תקומה לפעול ללא דיחוי להסרת החסמים שהועלו בדוח. המבקר מדגיש כי שיקום השטחים הפתוחים, שנפגעו בהיקף של כמעט 8,000 דונם, והבטחת החוסן הכלכלי והחינוכי של האזור, הם תנאי הכרחי לבנייה מחדש של אמון הציבור. על פי המבקר, על הממשלה להבטיח שקיפות תקציבית מלאה ולחזק את הממשקים עם הערים הסמוכות כמו אופקים ונתיבות, מתוך הבנה ששגשוג חבל התקומה תלוי בחוזקו של המרחב כולו.
