כתב אישום חמור הוגש היום (חמישי) נגד בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ דוד זיני. האישום: הברחת סיגריות לרצועת עזה. זיני האח עצור מזה שבועיים, ללא אופק לשחרור, ואף הואשם בסעיף כבד של "סיוע לאויב בזמן מלחמה". אי אפשר לנתק את האירוע הפלילי לכאורה מההקשר הציבורי הרחב יותר: נגד דוד זיני מתנהל קמפיין אגרסיבי וחסר מעצורים, שמטרתו ברורה – לגרום לפרישתו.

אלא שדווקא כאן, בנקודת המפגש שבין החוק לפוליטיקה, צועקת לשמיים שאלת האכיפה הבררנית. בעוד הפרקליטות נוהגת ביד קשה וחמורה עם זיני האח, היא בוחרת, כך נראה, להעלים עין משורה ארוכה ומטרידה של עבירות ומחדלים שבוצעו על ידי בכירי צמרת הביטחון והמשפט. הציבור, שרואה את התמונה המלאה, מתקשה להתעלם מסימני השאלה.
הרשימה ארוכה ומדאיגה: הפצ"רית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, הדליפה סרטון נגד לוחמי צה"ל בעיצומה של מלחמה. כשהדבר נחשף, לא רק שלא נתנה את הדין, אלא המשיכה לשבש וניסתה להעלים ראיות. היועמ"שית המפוטרת, גלי בהרב מיארה, אשר חתמה על תצהירי שקר לבג"ץ וטייחה את מעשי הפצ"רית.

ומה בגזרת הביטחון? רונן בר, ראש השב"כ שהוגדר ככושל, מואשם בזיוף מסמכים. ראש אמ"ן לשעבר, אהרון חליוה, ישן בזמן שפרצה המלחמה וניתק את הנייד שלו למרות הנסיונות הנואשים להעיר אותו. והרמטכ"ל היוצא, הרצי הלוי, פספס את אירוע הטבח הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל.
כל האישים הללו, על אף העבירות והמחדלים לכאורה המיוחסים להם, נהנים מ"חסינות הצמרת". איש לא חוקר, איש לא עוצר, ואיש לא שואל מדוע. הם מוגנים.

לעומתם, בצלאל זיני הפך בן-לילה ל"אויב העם". הסיבה אינה רק המעשים המיוחסים לו, אלא הייחוס המשפחתי שלו. מי מאיתנו לא מבין שמתחת לפני השטח רוחש רצון עז של "כת קפלן", בתמיכת הצמרת המשפטית, לסכל את מינויו של דוד זיני? האח הוא רק האמצעי, המטרה היא הראש של האלוף.
המציאות הזו מציבה בפנינו מראה עגומה. נשאלת השאלה האם כל המערכות בישראל פועלות באותה אמת מידה של שקיפות, אחריות ואכיפה? התשובה, למרבה הצער, נראית שלילית. מי שמבקש את אמון הציבור חייב להיות מוכן לעמוד באותם סטנדרטים נוקשים שהוא דורש מאחרים. כרגע, נראה שיש דין אחד למשפחת זיני, ודין אחר לחלוטין לאליטה המוגנת.
