המתח בין הרשות השופטת למבצעת מגיע לנקודת רתיחה נוספת – הדיון בעתירות נגד המשך כהונתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. הבוקר (רביעי) הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להסביר מדוע הוא לא מפטר את השר בן גביר.
3+כמו כן, הרכב השופטים בעתירה יורחב ל-9, כאשר התאריך נופל ב-24.3, שבמקרה, או שלא, אחד מהשופטים השמרנים בבג"ץ, דוד מינץ נמצא בחופשה ובמקומו יתמנה שופט אקטיביסט. ישנם שלושה תרחישים צפויים בהחלטת בג"ץ שהאחת מהן עלולה להוביל את ישראל בכוח למשבר חוקתי, כשהשאלה העיקרית היא כיצד יתנהג ראש הממשלה במידה והשופטים יחייבו אותו לפטר את בן גביר.
שלושת התחרישים
התרחיש הנפיץ: "כרטיס אדום" ופיטורים מיידיים
האפשרות הדרמטית ביותר היא שבג"ץ יחליט להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט. במשמעות המעשית: בית המשפט יקבע כי התנהלותו של השר חוצה את רף הסבירות או החוקיות באופן כזה שאינו מאפשר את המשך כהונתו, ויכריח את ראש הממשלה להעביר את בן גביר מתפקידו לאלתר. מהלך כזה צפוי לגרור זעזוע פוליטי ומשפטי חסר תקדים.
3+בתרחיש כזה ישנם עוד שלושה תרחישים שהם לא פחות קריטיים מההחלטות אחרות שבג"ץ עלול לקבל: כיצד תפעל הממשלה והעומד בראשה?
אפשרות אחת: נתניהו מודיע כי "יש שופטים בירושלים" ומפטר את השר לביטחון לאומי מתפקידו. בן גביר מצידו מודיע שהוא ושאר שרי מפלגתו פורשים מהממשלה, עוברים לאופוזיציה, מעלים הצעת חוק לפיזור הכנסת והולכים לבחירות מוקדמות.
אפשרות שנייה: ראש הממשלה זועם על החלטת בית המשפט ומודיע שהגיע הזמן שהציבור ישמיע לשופטים שוב את קולו – בקלפי. הקואליציה מפזרת את הכנסת והולכים לבחירות מוקדמות.
3+אפשרות נוספת: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז כי הוא הריבון, הסמכות היחידה למנות או לפטר שרים ולשופטי העליון אין שום סמכות להתערב בהחלטתו, והוא מסרב לפטר את בן גביר. במילים אחרות לתרחיש כזה קוראים – משבר חוקתי. בתרחיש של משבר כזה ישנה שאלה גדולה מה יעשה מפכ"ל המשטרה דני לוי, מה יעשו ניצבי המשטרה, המפקדים והשוטרים. למי הם ירגישו מחויבים, לבחירת העם או לעריצות השופטים?
תרחיש הביניים: כהונה "על תנאי"
נחזור לאפשרויות הנוספות של החלטת בג"ץ. אפשרות נוספת היא שבית המשפט יבחר בדרך ביניים – קביעת תנאים נוקשים שרק עמידה בהם תאפשר לשר להישאר בתפקידו. תנאים אלו יכולים לכלול, למשל, איסור מוחלט על התערבות במינויים בתוך המשטרה או בהנחיות מבצעיות. עם זאת, ההערכה היא שתרחיש זה הינו בעל סבירות נמוכה יותר. הסיבה: המציאות הוכיחה כי ניסיונות קודמים להגבלת השר, גם מצד היועצת המשפטית לממשלה, לא צלחו וההנחיות לא תמיד כובדו, מה שעשוי לגרום לשופטים לפקפק ביעילותו של צו כזה.
3+התרחיש השמרני: דחיית העתירות
האפשרות השלישית היא שבג"ץ יחליט לדחות את העתירות ויאפשר לשר להמשיך בתפקידו, תוך הימנעות מהתערבות בשיקול דעתו של ראש הממשלה במינוי שרים.
משחק המספרים
נקודה קריטית שיש לקחת בחשבון היא הרכב השופטים. הדיון הנוכחי (על פי הניתוח) מתקיים בהרכב של חמישה שופטים. עם זאת, במידה וההרכב יורחב לתשעה שופטים או יותר, כפי שקורה לעיתים בסוגיות חוקתיות רגישות, מאזן הכוחות עשוי להשתנות. דעתם של חמשת השופטים הנוכחיים לא בהכרח תשקף את ההכרעה הסופית בהרכב מורחב, מה שמשאיר את הקלפים קרובים לחזה עד לרגע ההכרעה.
