מתקפה חריפה מצד הממסד הצבאי נגד תא"ל (במיל') אורן סולומון, מועמדו של ראש הממשלה נתניהו לתפקיד ראש המל"ל. תא"ל (במיל') מאיר פינקל, בכיר במערך התחקירים הצבאי, החליט אתמול (שני) לפרסם מכתב חסר תקדים ובו הוא מאשים את סולומון בניפוח סיפור גבורתו בקרבות ה-7 באוקטובר במרחב מסיבת הנובה.

המכתב, טוען כי סולומון, שסיכן את חייו ביום הטבח, "שיקר בבוטות" לגבי מספר האנשים שהציל וניהל "קרבות השהייה" מוגבלים בלבד, בניגוד לתיאוריו על פיקוד תחת אש תופת.
בעוד שפינקל ניסה לגמד את הישגיו של סולומון בשטח והסתמך על תחקירים צה"ליים שסולומון עצמו הגדיר בעבר כ"טיוח", נראה כי מדובר בפרק נוסף במאבק על האמת. בתגובה בלעדית ל-C14 סולומון הודף את ההאשמות שהטיח בו תא"ל (במיל') מאיר פינקל, ומאשים את צמרת צה"ל בניהול "קמפיין חתרני" ובטיוח שיטתי של מחדלי ה-7 באוקטובר.

"קמפיין העומד בגדר חשש לחתרנות מדינית"
"מי מטעם צה"ל, באמצעות מכתב בסיווג פנימי שהודלף לתקשורת וללא הודעת גינוי, פתח בקמפיין נוסף העומד בגדר חשש לחתרנות מדינית", תוקף סולומון בחריפות. לדבריו, מדובר בניסיון "לסכל את מועמד ראש הממשלה לתפקיד ביטחוני מהבכירים בישראל, במקום לסייע לראש הממשלה ולתהליך קבלת ההחלטות הלאומי".
סולומון טוען כי המהלך של פינקל הוא "קמפיין עלוב הראוי להוקעה ולחקירת הדלפת המסמך, העושה שימוש לא אתי בהפצת מסמך בתוך צה"ל". הוא מדגיש את האבסורד שבו הצבא משתמש נגדו במסמכים פנימיים, בעוד שלו עצמו המערכת אינה מאפשרת להפיץ את גרסתו ואת התחקיר שביצע. "כפי שאני אומר לכל אורך הדרך: כל מילה שלי אמת! פעולותיי הן מתוך שליחות למען אלו שנרצחו ולמען העם המבקש תשובות".

"תחקיר הנובה – פסול ונועד לטייח"
בלב תגובתו של סולומון עומדת ביקורת קטלנית על תחקיר הנובה הצה"לי, עליו הסתמך פינקל במכתבו. סולומון חושף את מסקנתו העיקרית שהוגשה לצבא, לפיה "המטכ"ל – הרמטכ"ל, אגף המבצעים, פיקוד הדרום וחיל האוויר – לא ביצעו ואף לא פעולה אחת למען הצלת המבלים במסיבה".
לטענתו, התחקיר הצבאי "כלל לא בודק את השאלות הקשות, וזאת בכוונה לעמעם ולטשטש את חלקם של הבכירים באסון, ולהטיל את מלוא כובד האחריות על דרגי השטח – חרפה ערכית". סולומון קובע נחרצות: "תחקיר הנובה הינו פסול ונדרש לבצעו מחדש". הוא מציין כי שלח את טענותיו המפורטות לרמטכ"ל הרצי הלוי ולבכירי המטכ"ל, אך "המסמך לא זכה מעולם להתייחסות".

עדויות מהתופת: "הצלנו מאות, הצבא העלים את זה"
בניגוד לטענות על "ניפוח", סולומון מספק תיאור מצמרר ומפורט של הלחימה, המגובה לדבריו בתמונות, סרטונים ועדויות של שוטרים וניצולים: "יצאתי מהבית עם בני הקצין בידיעה שישנן פשיטות, המקרה היחיד ב-7 באוקטובר של חתירה למגע", הוא משחזר. עם הגעתו למתחם המסיבה ב-07:14, תחת ירי, קיבל סולומון החלטה פיקודית ראשונה: "החלטתי למלט את האנשים באופן רגלי מתוך הכביש, בעוד המשטרה מפנה ברכבים התקועים בפקק. יחד עם בני ושני שוטרים גיבורים (מיכאל ואורון), מילטנו כ-200 איש". פרט זה, הוא מדגיש, נעדר לחלוטין מתחקיר צה"ל.

בהמשך מתאר סולומון קרב של כשעה על הכביש "פנים אל פנים כנגד מחבלי הנוחבה, תחת אש תופת", כשהם חמושים באקדחים בלבד. "לאחר הכרעת כוח השוטרים הצפוני, נותרנו ארבעה עם אקדחים, היחידים שנלחמים ומאטים את המחבלים. גם כל זה נשמט בתחקיר".
שיא הלחימה, לפי סולומון, התרחש סביב טנק נטוש. "הורדתי מקלע מאג, פיקדתי על הקמת מגנן, הכוונתי מסוק קרב והרגנו מחבלים בהתקפות רבות". הוא חושף כיצד הציל את חייו של מח"ט 401, אל"מ בני אהרון, ופיקד על כוחות שונים בשטח לפתיחת ציר 232 – יוזמה מקומית בזמן שהפיקוד הבכיר היה משותק. "בסה"כ ליד הטנק הצלנו כ-60 אנשים, ובסוף הקרב פינינו עוד 40. כל מעשי ההצלה הללו לא נכנסו לתחקיר הצה"לי", הוא מאשים.

"איפה היו הרצי הלוי ועודד בסיוק?"
סולומון אינו מסתפק בהגנה, ועובר להתקפה ישירה על ראשי המערכת.
"שאלתי היא לא מה עשה הקצין פינקל, אלא מה עשה הרצי הלוי? מה עשה עודד בסיוק (ראש אמ"ץ)? מה עשה ירון פינקלמן (אלוף הפיקוד)? בשעות שבהן מחבלי הנוחבה רוצחים ואונסים, הם לא רק שלא תפקדו כנדרש, לעיתים פעלו באופן הפוך וגרמו נזק".
הוא מציג שורת שאלות קשות שהתחקיר הצה"לי התחמק מהן: מדוע לא גובשה תמונת מצב על המסיבה? מדוע לא הוזנקו כלי טיס לאיסוף מידע? ומדוע לא הופעל אף מסוק קרב להשמדת שיירת המחבלים על הכביש? "דם הנרצחים זועק – נדרש לבצע תחקיר חדש", הוא אומר.

"ניסיון לחסל חשבונות"
לקראת סיום, חושף סולומון כי לפני כחודש שוחח עם תא"ל (במיל') פינקל וביקש להתעמת איתו על הדברים פנים אל פנים. "הוא עשה מעשה לא ערכי ולא אתי", אומר סולומון. "הוא משרת את אגף המבצעים ואת הרצי הלוי, שמנסים לקעקע את האמינות שלי, אבל הם לא יצליחו".
עוד הוא מגלה כי מסר את החומרים והמסמכים המלאים למבקר המדינה, וכי השגותיו הפכו לשאילתות רשמיות שהמבקר הפנה לבכירי צה"ל – הליך שנעצר בהוראת בג"ץ.
"המכתב הזה, גם שבא לקלל – יצא מברך", מסכם סולומון. "זוהי הזדמנות אסטרטגית להציג שוב את אי אמירת האמת והמשך הטיוח. הגיע הזמן לספר למשפחות השכולות כיצד צה"ל יכל להציל לא מעט מילדיהם, לו המפקדים הבכירים היו בתפקוד ראוי. האמת תצא לאור".
