חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו מקיבוץ בארי בשביעי באוקטובר והוחזרו לאחר 50 ימים בשבי, השתתף היום (שני) בוועדה המיוחדת לפיקוח על הסרת חסמים – ועדה פרלמנטרית המופקדת על בחינה ומעקב אחר הסרת חסמים בירוקרטיים. אביגדורי פתח את דבריו בכאב לגבי מושג השיקום: "זיהינו שהדבר הראשון הוא שמשפחות חטופים זה לנצח, הילדה שלי והאישה שלי כבר שנתיים בבית, השיקום שלנו בסדר, אבל תמיד יש משהו שיחזיר אותנו אחורה, משהו שמעלה לנו דברים".

כדוגמה אישית המחיש אביגדורי כיצד הטראומה צפה ברגעים היומיומיים: "דווקא בשבועיים האחרונים, אחרי שנתיים כמעט שהבית מתנהל כרגיל, פתאום יש שיחות על מה היה שם. פתאום עולה השאלה למה הילדה שלי לא אוהבת אורז צהוב. למרות שאנחנו מתגאים בשיקום שלנו, המשפחה שלי היא משפחת חטופים לנצח".
בנוסף אביגדורי הזכיר את ארגון '255' – ארגון המשפחות והחטופים, שקם מתוך ההבנה שרק המשפחות יכולות להגדיר את צרכיהן: "אנחנו אוכלוסייה עם צרכים מאוד מיוחדים שרק אנחנו יכולים להבין. יש המון גופים שרוצים לעזור, ותודה רבה לכולם, אבל אף אחד לא יודע מה אנחנו באמת רוצים ומה אנחנו מרגישים".

בדבריו הדגיש כי לא ניתן להחיל פתרון אחיד על כל המשפחות: "לנו היו שבעה חטופים בשבי. שישה חזרו אחרי 50 יום, והגבר חזר אחרי 505 יום. גם בקבוצה הזאת, שיצאו מאותו מעמד וחזרו באותו ג'יפ של הצלב האדום, יש צרכים שונים וסיפורים שונים. אין דין חטוף אחד כדין אחר, שלא לדבר על המשפחות".
בביקורת נוקבת על התנהלות המדינה, התייחס אביגדורי לחלוקה של המשפחות למעגלי קרבה, ראשון, שני ושלישי, לצורך קבלת זכויות: "המדינה אומרת אתה מעגל ראשון, אבל אמא שלך מעגל שני ואחותך מעגל שני". אין לזה משמעות. בזמן אמת, היו משפחות שהמעגלים הראשונים שלהן לא תפקדו. החלוקה הזאת נראית לנו שרירותית ולא קשובה".

אביגדורי מנה את ארבעת עמודי התווך של ארגון '255': טיפול בפרט, שימור קהילות, קידום מדיניות והגנה על הנרטיב. הנושא האחרון, לדבריו, הפך לזירת מאבק: "זה לא סוד שהתחיל המאבק על הנרטיב", אמר אביגדורי, "אנחנו יודעים בדיוק מה קרה לנו, מה אמרו לנו, מי אמר לנו ומתי. יש ניסיונות עכשיו לשנות קצת את הנרטיב, וזו מטרה שהצבנו לעצמנו – אנחנו נפגענו, זה קרה לנו, ואנחנו נהיה אלו שנספר את הסיפור שלנו".
