קליפורניה עומדת בפני מבחן כלכלי שמערבב אידאולוגיה, פוליטיקה וכסף גדול: הצעה ל"מס המיליארדרים" שנועד למסות את בעלי ההון בשיעור 5% מעוררת התנגדות חריגה מצד השמות הגדולים בהייטק, שמזהירים כי מדובר במהלך שיפגע לא רק בעשירים עצמם, אלא גם בהכנסות המדינה, בשוק העבודה וביכולת של קליפורניה להישאר מעצמת חדשנות.
1+לפי הטענה המרכזית שמעלים גורמים בתעשייה, המס החדש אינו "עוד מס" על בעלי הון, אלא שינוי שעלול לפגוע ישירות במנגנון השליטה של מייסדים בחברותיהם. הסיבה: האותיות הקטנות בהצעה מרמזות כי מניות הצבעה – אלו שמקנות כוח ניהולי והשפעה אסטרטגית – עלולות להיות כפופות למס של 5%. המשמעות המעשית יכולה להיות דרמטית: מייסד שיידרש לשלם סכומי עתק, עלול להיאלץ למכור מניות כדי לממן את המס, ובכך לאבד חלק מהשליטה על החברה שבנה.
במילים אחרות, מדובר בצעד שעלול "לפרק" את מודל השליטה שאפיין את עמק הסיליקון במשך עשורים – מודל שבו המייסדים נשארים בעלי השפעה ארוכת טווח, גם כשהחברה הופכת לציבורית, בין היתר משום שההון שלהם מוחזק באחוזים בחברות ולא במזומן ששוכב בחשבון הבנק שלהם.
1+הכסף מתחיל לברוח – עוד לפני הקלפי
כבר כעת, לפי הטענות סביב היוזמה, אפשר לראות את האפקט הפסיכולוגי והמעשי שלה בשטח: לארי פייג’, פיטר תיל ומיליארדרים נוספים לפי הדיווחים בחרו לעבור ליעדים עם עם מדיניות מס נוחה יותר, מתוך רצון להקטין את החשיפה למס החדש אם יאושר בנובמבר.
אותם אנשי הון טוענים כי הם אינם יכולים להרשות לעצמם להמתין לרגע שבו הציבור יצביע בעד הצעת המס, משום שהצבעה כזו תיצור מצב שבו הכסף "ננעל" בתוך משטר מיסוי אגרסיבי, ולכן הם מעדיפים לצאת מראש. ההערכה שמצוטטת סביב הנושא מדברת על תרחיש שבו עד טריליון דולר בהון יעזבו את קליפורניה – מכה שעלולה להיות חסרת תקדים למדינה שכבר שנים סופגת יציאת אוכלוסייה והון.
מי ייפגע בפועל – ולא רק המיליארדרים
נוח לראות את הדיון הציבורי סביב "מס המיליארדרים" בצורה פופוליסטית כעימות בין הציבור הרחב לבין האלפיון העליון, אך המתנגדים מזהירים שהנזק האמיתי עלול להכות דווקא בבטן הרכה של הכלכלה הקליפורנית שתגרור:
• ירידה בתעסוקה סביב חברות טכנולוגיה שמקטינות פעילות או עוברות למדינות אחרות
• האטה בחדשנות, הקמת סטארטאפים וזרימת השקעות
• צמצום בהכנסות המדינה ממסים קיימים, דווקא כשההוצאות הציבוריות ממשיכות לעלות
החשש הזה מקבל משנה חשיבות על רקע התחזיות התקציביות: לשכת האנליסטים של הרשות המחוקקת צופה גירעון של 18 מיליארד דולר בקרן הכללית בשנת התקציב 2026-27. בתרחיש כזה, המדינה עלולה למצוא את עצמה במצב שבו היא מעלה מסים כדי "להעשיר" את התקציב – אבל במקביל מאבדת את מקורות ההכנסה הגדולים שלה בגלל יציאה של בעלי הון, חברות ותושבים.
לפי ההיגיון הזה, מי שיישא בסוף בנטל הם דווקא משלמי המסים ממעמד הביניים, שיספגו קיצוצים, מסים עקיפים או פגיעה בשירותים הציבוריים.
"Building a Better California" – מלחמת עולם עם מיליונים על השולחן
כאן נכנסת לתמונה קבוצת הלחץ החדשה והנוצצת: "Building a Better California". לפי הדיווחים, היוזמה מובלת על ידי מייסד-שותף של גוגל סרגיי ברין, לצד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט, והיא מכוונת לפעול בשלושה מישורים מקבילים:
1. תמיכה במועמדים פוליטיים שיתנגדו למס
2. עבודה מול המחוקקים כדי לחסום או לשנות את ההצעה
3. קידום יוזמות הצבעה ומסרים ציבוריים נגד המס
עד כה הקבוצה הקצתה כ-35 מיליון דולר למאבק – אך ההערכה היא שזה רק קצה הקרחון, משום שהנושא הזה נתפס כקו אדום מבחינת רבים בעמק הסיליקון.
המאבק האמיתי – על הזהות הכלכלית של קליפורניה
הוויכוח סביב המס הזה רחב יותר מהמספר "5%". זהו עימות על השאלה מהי קליפורניה בשנת 2026: מדינה שמובילה חדשנות עולמית ומושכת הון, או מדינה שממשיכה להקשיח מיסוי ורגולציה – ובכך מאיצה את תהליך הנטישה של חברות, משקיעים ותושבים.
בתוך כל זה נשמעת ביקורת חריפה נגד המושל גאווין ניוסם והמחוקקים במדינה, בטענה שהם לא מצליחים לשים את טובת הציבור לפני אינטרסים פוליטיים, ושבני הברית שלהם, בהם איגודי עובדים ציבוריים, דוחפים למודל שבו "עוד ועוד מסים" הם פתרון קבוע לכל בעיה תקציבית.
בסופו של דבר, אם היוזמה תתקדם לקלפי ותתקבל, קליפורניה עלולה לגלות שהניסיון להכניס עוד כסף לקופה הציבורית יוצר תגובת נגד קטלנית – בריחה של הון, ירידה בהכנסות, והאצה של המשבר התקציבי שהיא ניסתה לפתור מלכתחילה.
