שיתוף הפעולה האזורי במזרח התיכון עשוי להמריא בקרוב אל מחוץ לאטמוספירה. במסגרת כנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון המתקיים בתל אביב, עלתה לדיון הצעה לכינון "הסכמי אברהם בחלל" – יוזמה שמטרתה רתימת הקשרים הדיפלומטיים לטובת מחקר ופיתוח טכנולוגי משותף.
2+הנושא עלה בפגישה שנערכה היום (רביעי) בין שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, לבין המשנה למנהל נאס"א, אמית קתראיה (Amit Kshatriya), המבקר בישראל כאורח סוכנות החלל הישראלית. על פי ההצעה, סוכנות החלל האמריקאית תוביל מיזם חלל ייחודי שבו יהיו שותפות המדינות החתומות על הסכמי אברהם, צעד שעשוי לחזק את הברית האזורית דרך אינטרסים מדעיים וטכנולוגיים משותפים.
לצד החזון האזורי, הפגישה עסקה בחיזוק שיתוף הפעולה הקיים בין ישראל לארה"ב. הצדדים סיכמו על העמקת העבודה המשותפת במיזמים אסטרטגיים, ובראשם טלסקופ החלל "אולטראסאט" ומשימת "ארטמיס 2". במסגרת משימות אלו, ישראל תורמת פיתוחים טכנולוגיים ייחודיים המיועדים לשהייה בחלל, מחקר מדעי ומשימות מאוישות ובלתי מאוישות.
2+קתראיה, הנחשב לאחת הדמויות המשפיעות בתעשיית החלל העולמית, משתתף בכנס החלל ה-21 המאורח באוניברסיטת תל אביב, אירוע המושך אליו כ-500 בכירים מתעשיית החלל, חוקרים ויזמים, לצד נבחרת של תשעה אסטרונאוטים מרחבי העולם.
"מלחמת החלל הראשונה"
הרקע למיצובה של ישראל כשותפה משמעותית למיזמים בינלאומיים נובע, בין היתר, מהניסיון המבצעי שנצבר לאחרונה. בנאום שנשאה בכנס, התייחסה השרה גמליאל למבצע "עם כלביא" (התקיפה באיראן) וכינתה אותו "מלחמת החלל הראשונה".
2+"החלל הוא קו ההגנה החדש ביותר", ציינה השרה והדגישה את התפקיד הקריטי של מערך הלוויינים הישראלי: "מעורבות הלוויינים הייתה בולטת מתחילת המבצע ועד סופו – בהפקת מודיעין מקדים, הגדרת מאות מטרות ואיסוף אלפי תמונות ברזולוציות גבוהות". לדבריה, המבצע הוכיח כי למרות שטחה הקטן, ישראל ניצבת בחזית העולמית בתחום החלל הביטחוני, וכעת המטרה היא לתרגם את העליונות הזו גם להישגים כלכליים ומדעיים.
כנס החלל הבינ"ל, המהווה את אירוע הדגל של שבוע החלל הישראלי 2026, מתקיים השנה בצל הזיכרון לאסון מעבורת הקולומביה. האירוע מתמקד בנוף המשתנה של החלל המאויש ובחזון הלאומי של ישראל להמשך פיתוח התעשייה המקומית.
