בשבועות האחרונים מתנהלים מגעים בין ישראל לכווית לקראת אפשרות של הסכם נורמליזציה בין המדינות. בכווית, אחת המדינות הקטנות באזור, מבינים כי לאחר הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם איחוד האמירויות ובחריין, היא עלולה להישאר מאחור במערך האזורי החדש שנבנה במפרץ.
ברקע ההתקדמות עומד גם האיום האיראני והרצון הכוויתי להיות חלק מקואליציה אזורית רחבה יותר מול טהרן. המדינה הקטנה נמצאת בסך הכול במרחק של 30 ק"מ משטח איראן (רק רצועה צרה של שטח עיראק ונהר "שט אל-ערב" מפרידה ביניהן) מה שהפך אותה במלחמה האחרונה למטרה קלה במיוחד למשטר.
אלו המדינות שהשתתפו בפגישת נתניהו-בן זאיד באמירויות
נזכיר כי כווית הייתה גם אחת המדינות שהשתתפו בפגישת עשר המדינות שעליה דיווחנו. להבנתי, איחוד האמירויות וארצות הברית דוחפות בתקופה האחרונה באופן משמעותי לקידום המהלך.
עם זאת, בשלב הזה יש שני מכשולים מרכזיים שמעכבים את ההתקדמות. הראשון הוא המצב הפוליטי בישראל והעובדה שעדיין לא הוקמה ממשלה. המכשול השני הוא החשש הכבד בכווית מתגובה איראנית, וכי חתימה פומבית על הסכם עם ישראל עלולה להחזיר את כווית להיות מטרה של טהרן – עד כדי תרחיש של ירי נרחב של מאות טילים לעבר שטחה. לכן, המגעים קיימים והדחיפה להסכם משמעותית, אבל נכון לעכשיו בכווית עדיין בוחנים בזהירות רבה את המחיר הביטחוני של מהלך כזה.
