בית המשפט העליון, דן היום (רביעי) בעתירות נגד החלטת הממשלה בעניין סגירת גלי צה"ל. העתירות הוגשו מטעם עובדי התחנה וחוות הדעת של היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, בעמדת העותרים. הדיון מתקיים בהרכב של שלושה שופטים – דפנה ברק ארז, יחיאל כשר ואלכס שטיין.
15+לאחר דיון שארך מספר שעות, השופטת דפנה ברק-ארז שניהלה את הדיון קבעה כי את ההחלטה בעניין יודיע בית המשפט במועד אחר: "ניתן את החלטתנו בזמן המתאים, תוך שאנחנו שוקלים את הדחיפות היחסית".
טענות העותרים
לאחר שמובילת ההרכב, השופטת דפנה ברק ארז, הציגה את עורכי הדין, העותרים והמשיבים, החל הדיון. החלו טענות העותרים. הראשון לטעון את דבריו עו"ד הס מטעם התנועה לאיכות השלטון: "מה שהניע את הממשלה זה לא זה שמתקיים רדיו בתוך הצבא, אלא זה שיש תחנה שהיא "תקשורת חופשית".
"הפגיעה בחופש הביטוי בסגירת גלי צה"ל לא יכולה להבחן בחלל ריק – הממשלה פועלת לפגוע בתקשורת החופשית", טען עו"ד, "אנחנו לא עוסקים בחשש מפני פגיעה עתידית". נציג התנועה לאיכות השלטון המשיך בטענות נגד הממשלה, תוך הוא קושר בין מקרים שונים. בשלב זה, התערבו גם עו"ד פטר, וגם ח"כ טלי גוטליב שהגיעו לדיון, בשל הרחבת התחומים בטענות הס. השופטים תוהים גם הם בנוגע לטענות.
15+"גלצ לא הוקמה בחקיקה, ואתם טוענים שצריך לסגור אותו בחקיקה, אתה נדרש להסביר", אמרה ברק-ארז. הס ממשיך לטעון בעד חקיקה, אך השופטים מתעקשים להבין את ההקשר: "אדוני צריך להראות חוק שמשדרג את גלצ למעמד חוקתי", אמר השופט שטיין, "איפה החוק?" עו"ד, בניסיון להסביר, מערב את חוק השידור הציבורי בתוך הדיון.
"אדוני צריך להראות מדוע אזכור בחקיקה, משמעה קיום שמבוסס על חקיקה במידה שמחייבת חקיקה, האם אתם לא עושים קפיצה?" תהתה דפנה ברק ארז, בזמן שעורך הדין מתפתל ומנסה להסביר את עמדתו: "אם החקיקה מציינת בפירוש את גלי צה"ל כתחנה שיש לה תקציב ציבורי, זה מקושר אל החקיקה".
15+השופטים מקשים על נציג התנועה לאיכות השלטון: "אתה לא מצליח להצביע על מקרה שהוא מספיק דומה, אולי רצית לזרוק עוד דוגמאות כדי להבין אם זה מתאים", אומרת ברק ארז, לאחר שעו"ד משווה את סגירת גלצ לפיטורי היועמ"שית ולבחירת המלווה לחקירת הפצ"רית. השופטת נוזפות בו שאין קשר בין הדברים.
הס מנסה לטעון שראש הממשלה מעורב בסגירת התחנה, למרות שהוא חתום על הסכם ניגוד עניינים – אך השופט כשר טען שנתניהו מעולם לא התערב, ושאיש מהעותרים לא כיוון לאמירה כזו של רה"מ.
15+"נניח ששר הביטחון והרמטכ"ל סימנו להם מטרה לסגור את פלס"ר נח"ל, האם צריך ועדות בשביל זה?" שואל השופט שטיין, כשבתגובה מתפתל הס: "נפלו פגמים לאורך כל ההליך, לשר יש סמכות לסגור את פלס"ר נח"ל, אבל אין לו סמכות לסגור את גלצ".
"איפה יש חובה להקים ועדה על מנסת לסגור את גלצ? זו יחידה צבאית", ממשיך שטיין אל מול עורך הדין המגמגם. "הממשלה בחרה למנות ועדה שתגיע למסקנות הרצויות מבחינתך, ונדרשת הנמקה", ניסה עורך הדין.
15+לאחר מכן, עלה עו"ד רועי בלכר, מטעם האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, והחל לטעון את טענותיו כאחד העותרים, ומציג רשימה של רשימה של חוקים ופסקי דין שלטענתו קשורים לנושא. "לא בטוח שזה מספיק קרוב לעניינו", חוזרת השופטת ברק ארז, "אנחנו עוסקים בשאלת הסמכות, וזה אולי מעניין אבל לא מספיק קרוב".
ברק ארז מאיצה בבלכר, בטענה לחזרה על טיעונים.
"יש הבדל משמעותי בין נורמה בין מתן חסינות לגוף", מקשה השופט כשר, "אתה רוצה לומר שעצם המצב הזה יש לגוף חסינות מעבר למחוקק, זה גוף חשוב, אבל אם אדוני מדבר על משהו אחר, כאילו שודרג מעמדו ולכן אי אפשר לבטל אותו אלא בחקיקה, זה רעיון יצירתי – אבל איך לבסס אותו?"
15+בשל ואקום חקיקתי בנושא של גלצ נקודתי, חוזרים שוב ושוב עורכי הדין לדוגמאות והשוואות אחרות, בזמן שהשופטים חוזרים ומתערבים בטענותיהם, בטענה לחוסר רלוונטיות.
"הפגיעה בחופש הביטוי היא ברורה!" זועק עורך הדין, אך שטיין תוהה: "איפה הפגיעה בחופש הביטוי אם התקשורת מופרטת והממשלה לא מתערבת בה לכאן או לכאן?" בשלב זה, מזכירה ברק ארז לבלכר כי עליו לסכם, אך הוא מבקש "זמן פציעות", ומבקש להתייחס לפסקי דין בנושא, את השופטים מבהירים שוב ושוב שאין קשר בין הדברים.
15+לאחר מכן, עלה נציג ארגון העיתונאים, עו"ד אמיר בשה. "אני שמח שאדוני קורא מחשבות, אבל הוא קורא מחשבות של מישהו אחר, לא שלי", אומר שטיין בתגובה לדבריו של בשה, המנסה להשוות את הנושא דרך דוגמאות. "אדוני יכול לחזור על זה עשר פעמים, אך זה לא יהפוך את המחדל למעשה – אין חובה לתמוך בביטול, כשם שיש חופש הביטוי, מותר לבנאדם לדבר, אבל מה לעשות – אין חובה להקשיב לו", קובע שטיין.
בשלב זה, בשה מעלה את הטיעון בנוגע לערבוב בין האזרחי לצבאי: "גלי צה"ל היא לא תחנה צבאית במובן הקלאסית, אלא תחנה תחת הצבא, עובדים בה גם אזרחים, ויש בה מחלקת חדשות דומיננטית – וזה האירוע". עורך הדין טוען בזעם: "אנחנו רואים את זה כתוכנית כללית לריסוק התקשורת", אך נקטע בידי ברק ארז.
15+לאחר מכן, עולה עורכת הדין יעל גרוסמן, באת כוח מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. גרוסמן טוענת בעיקר על כך שזו ההחלטה של הרמטכ"ל לסגור את התחנה – ולא של שר הביטחון, אלא באישור שר הביטחון.
"אני רוצה לבחון עד כמה זו טענה כנה ורצינית", מתעקש שטיין, "האם בהליך סדור, שאין עליו עוררין, ההחלטה גם לא כשרה?" לאחר שעורכת הדין מתעקשת, אומר שטיין: "התחושה שלי שלפי הטענה שלך – אף פעם אי אפשר לסגור את התחנה. למה צריך אישור של בית המשפט העליון? חופש הביטוי צריך לנהל את עצמו, לא בית המשפט העליון, והצבא צריך להיות מנוהל על ידי מי שמנהל את הצבא".
15+עוד עלה לטעון עו"ד בן צור, בא כוח ועד עובדי גלי צה"ל. הטיעונים של בא הכוח התרכזו בעיקר בוועדות – זו שהקים שר הביטחון, פרק זמן מסויים לאחר הקמת זמיר. בן צור חוזר לטיעון של פלס"ר נח"ל, כשלדבריו, זה לא אותו הדבר: "שונה הדבר בצורה מוחלטת, כי איננו מוכר בהחלטת ממשלה ואין ועדה מייעצת שדנה". שטיין מקשה באותה שאלה: "מתי אפשר לסגור את גלי צה"ל?" ועורך הדין טוען גם הוא: בתנאי שיש הליך חקיקה מסודר. שטיין: אז לדעתך אי אפשר לסגור את גלי צה"ל, איך חקיקה לא תפגע בזכות הציבור לדעת?".
לאחר מכן, עלה לטעון עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים מטעם הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. לטענתו של עורך הדין, הדיון הוא למתן צו על תנאי – ולא על פסק דין רשמי של בית המשפט. "בהחלטה הזו של הממשלה נפלו כשלים מנהליים", טוען הלמן.
15+בהמשך, טוען עורך הדין: "זו פגיעה במרקם הישראלי, אי אפשר להשוות את זה לפלס"ר נח"ל. בשלב מסויים, נראה כי השופטים איבדו את שלוותם: הלמן דורש מהשופטים לא להפריע לו, אך ברק ארז לא עברה על כך לסדר היום: "בבקשה, רק לא בטוח שהיא בקשה לטובת אדוני, כי כשלבית משפט יש שאלה, אז הוא כל הזמן חושב על השאלה, ולא מקשיב לדיון".
גם מחלקת הבג"צים של המדינה, שאמורה לייצג את המדינה, בראשונה של בהרב מיארה, מצטרף לדרישת העותרים – לחייב את המדינה להעביר את ההחלטה לסגור את גלצ בחקיקה, ולא בהחלטת ממשלה.
15+טענותיו של עו"ד הלמן נמשכו, כשלדבריו – סגירה של גלי צה"ל משמעותה פגיעה בזכות לבחור ולהבחר, ובכך פוגעת בזכותם הדמוקרטית של האזרחים.
"אנחנו לא יכולים לזקוף לחובת הממשלה, מה שלא הוכח כפגום בהליך סדור", הטיח שטיין בהלמן, אך זה סירב להפסיק לטעון את טענותיו בעניין חוסר הסמכות של הממשלה בעניין ובעיות בהליך הסדיר.
"דרך המלך היא חקיקה ראשית – ללכת לא בדרך הזו יש קשיים משפטיים. כשאתה לא הולך בדרך המלך, זה מעלה שאלה. אמרו לך שזו הדרך הנכונה. אני אומר שעמדת היועמ"שית מחייבת כל עוד בית משפט לא אומר אחרת. היו סיטואציה שהממשלה והיועצת חלוקים, אבל הממשלה, כשאומרים לה זו דרך המלך, היא צריכה ללכת בה", אמר הלמן, "זה מחייב אותם כי אמרו להם זו הדרך הנכונה משפטית".
15+טענות הממשלה ושר הביטחון
עורך דין דוד פטר, בא כוח הממשלה ושר הביטחון, החל להציג את טענותיו, מיד אחרי טענות כל העותרים. "לאור ריבוי הטענות המנהליות, אני נאלץ להתייחס אליהם. אחרת הייתי מסתפק בטענה שלממשלה יש סמכות".
לטענת עורך הדין פטר, מה שהשתנה באמת בשנים האחרונות היא הממשלה, לא המציאות: "המדיניות היא אלמנט משתנה, הדין צריך להיות נורמה. אנחנו בשאלה של מדוע – לא היה משפטן אחד בתולדות המדינה, עד המשנים בפרקליטות, שטענו את הטענות האלו". פטר מצטט את עורכי הדין של העותרים: "טענת הפסיפס, הרדיו הצבאי שמשדר לציבור פוליטיקה, וזה מייצר עילה חדשה לתקוף את הממשלה".
15+"אין למעשה רה"מ, שר ביטחון או רמטכ"ל בתולדות המדינה, שלא עסק באנומליה – הביטוי שחוזר שוב ושוב – שניסה לפעול בדרכים שונות", המשיך פטר, והדגיש: "עוד טיעון זה ערעור התקשורת החופשית. כלומר לשיטת היועצת מה שהשתנה זה לא החקיקה, אלא המדיניות".
"מה המשמעות של הדברים שאמרתי כאן? אם הבעיה היא פיקסל אחד בתוך תהליך, למעשה זה לא משנה מה הממשלה הייתה עושה, זה עדיין חלק מאותו תהליך? המסקנה קודמת לניתוח המשפטי – המסקנה שאסור לסגור את גלצ, היא קודמת לניתוח המשפטי", אמר פטר.
15+"עמדת היועצת המשפטית הזאת, עם מבול החקיקה הזה", אומר פטר כשהוא עוקץ את השופט עמית, "היא דורשת עוד חקיקה. כל מי שעומד כאן, טוען בעד חופש הביטוי, וטוען שצריך להשאיר שידור פוליטי שמופעל על ידי הצבא. לבוא ולטעון בשם חופש הביטוי לגייס חיילי חובה ולשדר בתדר ארצי – זה תמוהה", אמר פטר, והמשיך. "בהסטוריה הקרובה שלנו, התהליך החל להתגלגל על ידי איזנקוט. במסגרת תר"ש גדעון, איזנקוט המליץ להסיר את יחידת גלי צה"ל".
ברק אז הקשתה על פטר, ושאלה אם יש אבחנה בין הפרטה או אפשרויות אחרות, לבין סגירה. "הייתה אפשרות להעביר את גלצ לתאגיד השידור, אך זה לא רצה", אמר פטר, והחל לצטט משנים ומשפטנים לשעבר, שתמכו בסגירת גלצ.
15+השופט יחיאל כשר פנה לפטר: "נניח שהמניע מאחורי כל המהלך, זה לא אהבה לגוון הפוליטי של השידורים, נדרש צו על תנאי?" "אני לא חושב", אמר פטר, "אני חושב שממשלה שאומרת שיש פה עיסוק פוליטי בתחנה צבאית, זו זכותה המלאה. אם ממשלה רואה שידורים שהיא לא אוהבת, והיא אומרת 'אני מושכת את ידי לחלוטין משידור ציבורי' זה לגמרי בסמכותה".
"שר במדינת ישראל הוא לא גורם בדרג מנהלי נמוך שלא יכול להביע עמדה, הוא יכול להגיב בעמדה נוקבת וקשה כלפי גלי צה"ל", אומר פטר, אך מופרע על ידי כשר, שמזכיר לו את השאלה: מה השיקול האמיתי של המהלך לסגירת גלצ: "מדיניות לא אמורה להיות סטרילית, מדיניות אמורה לשקף את תפיסת העולם של האנשים שהצביעו עבור המדיניות".
15+"הממשלה יכולה לעשות את זה בהליך מנהלי סדור, אבל הליך מנהלי סדור לא יכול להיות שמקבלים החלטה לפני ההליך", הטיח השופט שטיין בפטר, "מה שהיה צריך לעשות זה לעשות ישיבה ולומר אנחנו עושים פרוצדורה על מנת לקבל החלטות". עורך הדין ממשיך וטוען: "זה בדיוק מה שקרה", כשהוא טוען שזה לא מתחייב.
"מה ששר הביטחון אומר זה שהחיכוך הזה בין הפוליטיקה לצה"ל צריך להיות אפס, יש רצון מניסטריילי לקטוע את זה", מסביר פטר, "זו ועדה ציבורית, זה לא מצב ששרים נפגשים עם חברי ועדה מייעצת, זה לא קרה. זה שגלי צה"ל הדהד עלילות דם נגד חיילי צה"ל, אם שר מתריע על דבר כזה, אי אפשר לבוא בביקורת כלפי השר. השר לא סטרילי, השר מקדם מדיניות".
