בחיי שמיציתי את החורף הזה. אני לא טיפוס של גשם ובטח לא של קור. בכנות, אין יום שאני לא שוקעת במחשבות על חופשת הקיץ הבאה שלי ביוון. כמה שאני מתגעגעת לשמש החמה שמלטפת את העור, לטברנות התוססות ולאנשים שמחייכים ללא הפסקה (אולי מעודף אוזו שזורם להם בדם?).
עד שהחופשה הבאה שלי תגיע, חיפשתי מקום שיצליח למלא, ולו במעט, את הגעגוע. כזה שלא דורש כרטיס טיסה, אלא רק מצב-רוח טוב ותיאבון בריא. כך מצאתי את עצמי במסעדת "סלון יווני" של השף גיא פרץ בהרצליה. אכלתי טוב, ניגנתי בדרבוקה, הרמתי כמה צ'יסרים והכי חשוב – לרגע שכחתי מהגשם שבחוץ וחייכתי כמו החבר'ה מיוון.

בשבילי פעמיים אוזו – מה בשבילכם?
הקירות הלבנים, התריסים הכחולים והפרחים הוורודים שמקשטים כל פינה, יוצרים יחד פלטת צבעים נעימה וקיצית. נשאבתי ללא שליטה אל אווירת הטברנות באתונה והתמסרתי לחלוטין לחוויה. באדיבות המסעדה הוגשו לשולחננו מנות פתיחה קלילות ומרעננות – ביניהן אהבתי במיוחד את קציצות הכרישה והזוקיני הנימוחות המכונות "קפטדס" (69 ש"ח), את סיגר הלוקוס שהגיע עם מטבל אריסה פיקנטית שהיה פשוט נהדר (92 ש"ח) ואת מאפה הפילו הפריך עם גבינת הפטה וריבת הבצל, שבהחלט ראוי לתואר "מאפה מלכות יווני" (78 ש"ח).

חגיגה יוונית בגרסה ישראלית
סביב השעה 21:30 המסעדה הפכה לטברנה של ממש. נגן הבוזוקי עבר בין השולחנות, תיפופי דרבוקה נשמעו ונראה כי כל הסועדים פשוט נדבקו בקצב. מפיות בד לבנות הונפו באוויר, מבוגרים וצעירים קמו מהכיסאות והחלו לרקוד יחדיו. גם האוזו זרם בנדיבות ואפילו דגלי ישראל התנופפו. היה זה רגע של שמחה פשוטה, שאי אפשר היה שלא לקחת חלק בה.
קלף מנצח
אולי תסכימו איתי ואולי לא, אבל מבחינתי אין דבר שיכול להתחרות בבייגל חם וכמה מאז'טים טובים. חתיכה קטנה מהלחם, הר של צזיקי קלאסי מעל – וזהו, ביס חלומי. לא צריך שום דבר מעבר. טוב, אולי רק כוס יין טובה. שישה מאז'טים הוגשו לשולחננו (169 ש"ח), מתוכם האיקרה והסקורדליה היו פשוט נהדרות. יחד עם מנת דג טובה וטרייה, מתקבלת ארוחה קלילה אך משביעה לחלוטין.

- כתובת: אלי לנדאו 60, הרצליה
- שעות פתיחה: ראשון – רביעי 23:00-18:00, חמישי 00:00-18:00, שישי 15:00-11:00
- כשר בהשגחת רבנות שוהם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
