accessibility-icon
share-icon
קריפטו| צילום: שאטרסטוק
קריפטו| צילום: שאטרסטוק

בעזרת AI: כך הכסף הדיגיטלי מחבר בין איראן, חמאס וארגוני הפשיעה

מערכת C14

מערכת C14

ט שבט ה'תשפו (27.01.26)

2

4

like

0

dislike

בריאיון מיוחד ל-C14 מסביר מנכ"ל חברת Lionsgate Network בצלאל איתן רביב כיצד זרימות כספים דיגיטליות מחברות בין הונאות אזרחיות, פשיעה מאורגנת וטרור - ולמה הזירה הכלכלית הפכה לשדה קרב מרכזי: "הכסף הדיגיטלי הוא שדה הקרב החדש, ולישראל יש את הכלים להוביל בו הגנה עולמית"


בעוד עיקר תשומת הלב הציבורית מופנית ללחימה הצבאית, בשנים האחרונות מתנהלת בזירה מקבילה מלחמה שקטה לא פחות – מלחמת הכסף.

maximize-image
images-count6+
צילום: רויטרס, רשתות ערביות

במרחב שבו טרור, פשיעה מאורגנת וטכנולוגיה נפגשים, פועלות כיום חברות המתמחות בניתוח תנועות כספים דיגיטליים. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ הישראלית Lionsgate Network, העוסקת במעקב אחר פעילות קריפטו ובהפיכתה למידע מודיעיני תפעולי.

בריאיון ל-C14 מתאר מנכ"ל ומייסד החברה, בצלאל איתן רביב, כיצד נראית הזירה הכלכלית שמאחורי הקלעים של סכסוכים, מתקפות סייבר ופעילות פלילית חובקת עולם.

maximize-image
images-count6+
צילום באדיבות Lionsgate Network

"כסף הוא הדלק של כל עימות"

"בלי מימון, היכולת של גורמים עוינים לפעול מוגבלת מאוד", אומר רביב. "טרור, פשיעה ומתקפות סייבר נשענים כולם על זרימת כספים. פגיעה בצינור המימון היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשבש פעילות עוינת".

לדבריו, ארגונים כמו חמאס, איראן ורשתות פשיעה בינלאומיות משתמשים בשנים האחרונות במטבעות קריפטוגרפיים כדי להעביר סכומי כסף גדולים במהירות וללא תלות במערכת הבנקאית. "למעלה מ-80 אחוז מהזרימות שאנחנו מזהים מתבצעות דרך קריפטו, ולא באמצעות העברות בנקאיות או מזומן", הוא מציין.

"רק בשנה האחרונה זיהינו תנועות בהיקף של יותר מ-15 מיליארד דולר שעברו דרך רשתות ארנקים הקשורות לפשיעה מאורגנת ולגורמים עוינים", מוסיף רביב. "זו פעילות שמתרחשת כל הזמן, מתחת לרדאר הציבורי".

maximize-image
images-count6+
צילום: מערך הסייבר הלאומי

החיבור בין הונאה לטרור

לדברי רביב, תשתיות פיננסיות זהות משמשות לעיתים גם להונאות אזרחיות וגם למימון פעילות פלילית וטרוריסטית. "אותו ארנק יכול לקבל כסף מקורבן הונאה בארה"ב, ממשקיע שנעקץ בישראל ומתרומה שמיועדת לטרור במזרח התיכון", הוא מסביר. "בכ-68 אחוז מהמקרים שאנחנו בודקים, הכסף של אזרחים מתחבר בתוך זמן קצר לצינורות פיננסיים רחבים יותר".

לדבריו, הפשיעה הדיגיטלית שינתה אופי. "עברנו ממתקפות על מערכות למתקפות על אנשים. הונאות מבוססות מניפולציה זינקו בעשור האחרון, ובארה"ב בלבד מדובר בעשרות מיליארדי דולרים בשנה".

maximize-image
images-count6+
צילום באדיבות Lionsgate Network

בינה מלאכותית ככלי חקירתי

רביב מסביר כי הכלים שבהם משתמשת החברה משלבים ניתוח בלוקצ'יין עם מודיעין פתוח ואלגוריתמים של AI. "המטרה היא לא רק לראות תנועה, אלא להבין מי עומד מאחוריה ואיך נראית הרשת כולה", הוא אומר. לדבריו, תהליכים שבעבר ארכו ימים או שבועות מתקצרים כיום לשניות.

במקרים רבים, הוא מציין, הניתוח מוביל לזיהוי נקודות מימוש כמו בורסות או ספקי שירות, מה שמאפשר פנייה לגורמי אכיפה. "גם ארנקים קרים אינם אנונימיים כפי שנהוג לחשוב. הם משאירים עקבות, וכשמצרפים שכבות של מידע – אפשר לשרטט תמונה רחבה".

maximize-image
images-count6+
מתקפת סייבר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

סיוע לרשויות האכיפה

Lionsgate Network עובדת, לדבריו, מול רשויות אכיפה וגופים רגולטוריים במדינות שונות. "לרשויות יש סמכויות, אבל לעיתים חסרים להן הכלים או היכולת לעבד כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת", הוא אומר. בשנה האחרונה, מציין רביב, הועברו מאות דוחות ניתוח שנועדו לסייע לנפגעי הונאה ולרשויות בקידום חקירות.

"היום לא תוקפים מערכות – תוקפים אמון"

"בעבר פרצו לשרתים, היום פונים ישירות לאנשים", מסכם רביב. "רוב הונאות הקריפטו מתחילות מהודעה ברשת חברתית או מאפליקציית היכרויות. בעזרת AI אפשר לייצר זהויות ותוכן משכנע במהירות, והונאות נמשכות חודשים ארוכים".

המאבק על הכסף הדיגיטלי, לדבריו, הפך לחלק בלתי נפרד מזירת האיומים הגלובלית – וכזה שדורש שילוב בין טכנולוגיה, רגולציה ואכיפה.

maximize-image
images-count6+
מנכ"ל ומייסד החברה, בצלאל איתן רביב | צילום באדיבות Lionsgate Network
עקבו אחרינו גם ב-Google News