ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות, שהוקמה כדי לחקור את פרשות כלי השיט ולגבש המלצות לתיקון הליקויים שהתגלו בתהליכי הרכש הביטחוני וקבלת ההחלטות בישראל פרסמה היום (ראשון) את תמצית דוח מסקנותיה. לפי הדוח, מדובר בליקויים מערכתיים היורדים לשורש תהליכי בניין הכוח וההחלטות הביטחוניות, בעלות של מיליארדי שקלים, וכן בניהול תהליכים רגישים הקשורים למכירת אמצעי לחימה על ידי גרמניה לצדדים שלישיים.
בפני הוועדה הופיעו ראשי ממשלה, שרי ביטחון, חברי קבינט, רמטכ"לים ובכירים נוספים, לצד מומחים לתחומי בניין הכוח והרכש. הוועדה אספה מסמכים רבים, למדה דוחות וספרות מקצועית, וקבעה כי לאורך שנים הדרג המדיני התחמק מקביעת מדיניות ברורה, הותיר את מערכת הביטחון בעמימות, וקיבל החלטות נקודתיות תוך התעלמות מתמונה אסטרטגית רחבה – באופן שסיכן את ביטחון המדינה.
1+עוד קובעת הוועדה כי החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל באמצעות תהליך סדור שבו משתתפים גורמי מקצוע, וכולל שקלול היבטים מדיניים ומקצועיים, כדי למנוע חדירת שיקולים זרים. לפי הדוח, כך לא נעשה בפרשות כלי השיט, ולכן הוועדה מגישה שורת המלצות שמטרתן לחייב תהליך מסודר ורק בהתאם לצורכי הביטחון של מדינת ישראל.
בין ההמלצות המרכזיות של הוועדה: הקמת תהליך מחייב לבניין הכוח שבו הממשלה תדרג איומים ותנהל סיכונים ביטחוניים, וצה"ל יגבש תוכנית רב שנתית בהתאם. עוד נקבע כי זרועות הצבא יציגו דרישות, אגף התכנון יבחן אותן בראייה כוללת, והתר"ש תובא לאישור הממשלה כחובה ולא כהמלצה – תוך דו שיח רציף בין הדרג המדיני לצה"ל.
1+בנוסף, הוועדה מבקשת לסגור את הפרצה של "קופסה חיצונית" – פרקטיקה של עקיפת סדרי העדיפויות שנקבעו – ומבהירה כי כל הצעה לרכש, גם אם תגיע מלמעלה או מלמטה, חייבת לעבור את התהליך הסדור ורק אחריו תתקבל החלטה. בדוח מותחת הוועדה ביקורת על הקבינט וטוענת כי בפועל הוא לא עיצב את בניין הכוח, וחברי קבינט אף תיארו עצמם כ"חותמת גומי". כדי לתקן זאת ממליצה הוועדה להקים ועדה קבועה של אנשי מקצוע שתסייע לאתגר את עמדות מערכת הביטחון – תפקיד שלטענתה המל"ל כשל בו.
הוועדה מתייחסת גם לתפקוד משרד הביטחון וקובעת כי אין בו גוף מקצועי שמכוון מדיניות בניין כוח, וכי בפועל הוא מוציא לפועל החלטות שגובשו בצה"ל. בהתאם לכך הומלץ שחטיבת התכנון תהפוך לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל ותשמש כמטה מקצועי לנושא.
במישור המדיני-אסטרטגי, הוועדה קובעת כי הטיפול במכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת, באופן שעלול היה לסכן את ביטחון המדינה. לכן הומלץ לקבוע תהליך מסודר שיבטיח גיבוש מדיניות לאחר שמיעת גורמי מקצוע, ושמדינת ישראל תדבר "בקול אחד" מול גורמים זרים. במקביל, הוועדה מציינת כי שיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו – ומדגישה כי האחריות לתיעוד ולהפצת המגעים מוטלת גם על שרים וראשי ממשלה.
גם המל"ל ספג ביקורת חריפה בדוח: הוועדה קובעת כי הגוף המתכלל כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו, ומבהירה כי מדובר בגוף מטה בלבד שאינו רשאי לבצע החלטות או לעסוק ברכש ובקשרים מסחריים. לצד זאת, הוועדה מצביעה על חריגות חמורות בחיל הים בתחום הרכש – כולל תיאום עמדות עם גורמים מסחריים, הצגת נתונים מניפולטיביים ומגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות – וממליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ולעדכן נהלים בנושא.
