נפתלי בנט מחרטט בביטחון. הוא משתמש בנבזות במילה "בגידה" והופך להיות אידיוט שימושי של קפלן וקמפיין 'האחים לנשק'. הוא מטיל את "כובד משקלו כראש הממשלה לשעבר" כדי להסביר שהוא מבין בעניין חקירת קטר. אז בואו נעשה את זה Clear Cut.

במדינת ישראל יש מערכת אכיפה, לא הכי שיוויונית אבל עדיין מתפקדת על פי חוק. על עבירות של בגידה או ריגול עוצרים אדם עד תום ההליכים, והשב"כ מעורב עמוק באירוע. כמו הקצין מפיקוד דרום או המופעלים ע"י איראן.
יועצו של ראש הממשלה, יונתן אוריך, עבר עשרות דיונים בבתי משפט ומתהלך חופשי, גם הנגד ארי רוזנפלד – והמגבלות נגדם רק הולכות ופוחתות. השב"כ חקר בתחילה וניתק מגע מהאירוע, ואינו מוכן לתת חוו"ד על פגיעה בביטחון המדינה.
אילו המערכת היתה חושבת שהיתה עבירת בגידה או ריגול היא לא היתה מהססת לעצור אותם עד תום ההליכים.
אבל אפילו ראש צוות החקירה מומי משולם והפרקליט המלווה, שיש להם מניות בהכנת תיק התביעה הבעייתי נגד רה"מ בנימין נתניהו מבינים, שלמרות רצונם העז אין להם קייס.

זה לא מפריע לבנט, שמבין היטב את התמונה, להשתלח ולהרוס במודע חיים של בחור צעיר – אבא לילדה ומשפחה נורמטיבית, ולהטיל עליהם כתם נוראי לכל חייהם רק בשביל לקושש קצת קולות של רל"ביסטים.
ויש הבדל אם עמי דרור אומר זאת או בנט, הוא הרי היה ראש ממשלה וגם משפטן ומבין היטב את ההבדל. זו הסיבה שמבחינתי בנט הפך למועמד מטריל חסר עכבות וחסר יושרה מינימלית שאינו זכאי ליחס של מועמד ראוי ולגיטימי.
אדם שבמודע בחר להתחרות בטרלול ובהסתה באופן חסר גבולות בשקמה ברסלר או אהוד ברק, לא ראוי לקבל יחס הוגן. הוא בחר להשתלח ולפגוע כך באנשים שמנועים להגיב לו, איבד את יושרתו כמנהיג.
