עינת וילף, חברת כנסת לשעבר מטעם סיעות 'העבודה' ו'העצמאות', התייחסה אמש (רביעי) ב"פתחי את שי" לתהליך ההתפכחות האישי שלה – שאורך כבר שני עשורים: "זה התחיל כמו אצל הרבה אנשים, בעקבות קמפ דיוויד והאינתיפאדה השנייה. לפני כן האמנתי שהדבר היחיד שעומד בינינו ובין שלום הוא הקמת מדינה פלשתינית בגדה ובעזה".
1+לדבריה, בתקופת האינתיפאדה השנייה עלתה אצלה שאלה פשוטה, אך מהותית: על מה הסכסוך? וילף טענה כי "לזכותם של הפלשתינים ייאמר שהם תמיד אמרו לנו מה הם רוצים. אחד הדברים היפים שגיליתי זה שהם לא שיקרו – גם ערפאת לא שיקר, אנחנו הבנו מה שרצינו להבין".
וילף ציינה כי כל חזון שלום שמציג מנהיג ישראלי חייב להתבסס על אמירה ברורה, "שזה יהיה לא פחות מאשר סיום מלחמת הערבים בציון". לדבריה, ברגע שאנחנו נכנסים למדיניות של קניית שקט – אנחנו נרדמים. וילף הדגישה: "שאנחנו אומרים 'האידיאולוגיה שלהם חייבת להתפורר', אז אנחנו מבינים שצריך לוודא שכל רעיון הפליטות, השיבה, אונר"א – צריך למות".
1+לדבריה, ארנסט בווין, שר החוץ הבריטי במלחמת העולם השנייה, הבין את העניין לפני שנים רבות: "הסכסוך בלתי פתיר, כי היהודים בארץ רוצים להקים מדינה יהודית ריבונית, ומטרת העל של הערבים היא להתנגד עד הקץ להקמתה של ריבונות יהודית, בשטח כלשהו". הדברים החשובים נאמרו בתקופה שבה "אין התנחלויות, אין כיבוש ואין ביבי".
וילף טענה כי לא הבנו איפה המלחמה מתנהלת: "אם הייתי אומרת את זה באחוזים, 30% מהמלחמה התנהלה בעזה, שם הופענו בגבורה גדולה. 70% מהמלחמה התנהלה בעולם, ושם היינו no show". לדבריה, אנחנו חייבים כל יום ושעה לפורר את החמצן שנותן להם את האידיאולוגיה. זו גם מלחמה תודעתית".
