בזמן שהליגה הטובה בעולם ממשיכה לחפש סיפורי פריצה שמגיעים מהמסלולים המוכרים – אחד מהם צומח דווקא מהכיוון הכי פחות צפוי. כתבת פרופיל נרחבת שהתפרסמה היום (רביעי) באתר The Athletic – וזכתה גם לחשיפה בניו יורק טיימס – מציבה את דני אבדיה, כוכב פורטלנד בלייזרס, כאחד השחקנים הבולטים של העונה. מעבר לכך, בכתבה נטען כי ייתכן ואבדיה כבר הפך ל"גדול השחקנים הישראלים ששיחקו בליגה".
2+הילד שכולם לעגו לו – והיום מככב מול הטובים ביותר
הכתבה פותחת בפרק אישי שמספק הצצה נדירה לשנותיו הראשונות של אבדיה כשחקן מתבגר במכבי תל אביב. בגיל 15 הוא כבר התמודד עם שחקנים בוגרים, חלקם כפולים ממנו בגיל – שלא היססו להפעיל עליו לחצים, הקנטות ולעיתים גם השפלות. "זה חודר לך לנפש", סיפר אבדיה, "הייתי חוזר הביתה, סוגר את הדלת – ובוכה".
הסביבה בבית, לדבריו, לא ריככה את המעמסה: אביו זופר, שחקן עבר בנבחרת יוגוסלביה, דרש קשיחות. אמו שרון, אתלטית בעברה, לא ויתרה על רף גבוה.
"כל נסיעה מהמשחקים הרגישה כמו דו"ח ביצועים. אף אחד לא עודד אותי להיות סתם 'בסדר'".
ממחליף שולי – למנוע המרכזי של פורטלנד
הקפיצה הגדולה קרתה בעקבות סדרת פציעות בפורטלנד שפתחה בפניו תפקיד חדש מוביל כדור, יוזם התקפות, שחקן שצריך לקחת אחריות. המספרים לא איחרו להגיע: 26.2 נקודות, 7.1 ריבאונדים ו-6.9 אסיסטים בממוצע – נתונים שמציבים אותו לצד יוקיץ', דונצ'יץ' ושיי גילג'ס-אלכסנדר, ומבססים אותו כמועמד בכיר לתואר "השחקן המשתפר של העונה".
2+"ברגע שקיבלתי את המושכות – פשוט שיחררתי", סיפר אבדיה. "הבנתי מה אני שווה". מאמן הקבוצה, טיאגו ספליטר, מודה: "הוא סוחב אותנו על הגב, בעמדה לא טבעית, והוא עושה את זה בגדול. בעיניי, הוא כבר שחקן אולסטאר".
"גאה להיות ישראלי"
לצד הפריצה המקצועית, אבדיה מתמודד גם עם החשיפה הציבורית סביב מוצאו.
"אני רואה את התגובות אחרי משחק טוב – תמיד מחברים את זה לפוליטיקה. למה?", הוא שואל. "אני לא מייצג מדיניות. אני שחקן. רק רוצה שיכירו בכישרון שלי בלי קשר למדינה שאני בא ממנה". ובכל זאת, הוא מקפיד להבהיר: "אני לא מתנצל על המקום שממנו באתי. ישראל בנתה אותי – ולא הייתי מגיע למקום הזה בלעדיה".
2+בישראל, הדמות של אבדיה הפכה לסמל. פורומים, רשתות חברתיות וכתבות חדשותיות עוקבים באדיקות אחרי כל הופעה. גם משחקים שמתחילים בארבע וחצי לפנות בוקר זוכים לקהל מעריצים נאמן. "זה לא רק כדורסל", אומר מאמנו לשעבר בגילאי נוער עודד שלום, "זה נותן לנערים השראה. אם הוא עשה את זה – גם הם יכולים לחלום".
לפי הכתבה, גם בקרב אנשי הליגה יש הסכמה: אבדיה עדיין לא הגיע לשיא. "יש לו עוד שלב לטפס – והוא יודע את זה", סיכם ספליטר. "לפעמים אני צועק עליו בטיים-אאוט, והוא רק מחייך ואומר לי: 'הכל בסדר, מאמן. אני איתך'. זה מי שהוא".
