אחרי המהלך הדרמטי בוונצואלה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא עוצר, וכבר חותר לעבר היעד הבא שלו – גרינלנד. מדוע שהמעצמה תרצה להשתלט על האי, אילו אינטרסים עומדים על הפרק, ומה עומד מאחורי ההתנגדות הנחרצת בקרב מדינות נאט"ו?
טראמפ מבקש לרכוש את גרינלנד, המשמשת טריטוריה אוטונומית אך שייכת לדנמרק ואינה מיועדת למכירה. כדי להבין מה עומד מאחורי החלום הבא של הנשיא האמריקני, כדאי להעיף מבט במפת אמריקה.
החשיבות הביטחונית של גרינלנד
מבחינה גאוגרפית, גרינלנד אינה חלק מאירופה אלא מצפון אמריקה. היא שוכנת בין קנדה לאזור הארקטי, ובמרחק קרוב יחסית לארצות הברית. המיקום הזה מציב אותה על קו ההגנה הצפוני של היבשת האמריקנית.
עבור וושינגטון, המשמעות הביטחונית ברורה לחלוטין, גרינלנד יושבת על נתיב המעבר הקצר ביותר של טילים בין רוסיה לארצות הברית, ולכן היא מהווה נקודת מפתח להתרעה מוקדמת ולשליטה אווירית וימית באזור הארקטי. מסיבה זו מפעילה ארה"ב באי בסיס צבאי כבר עשרות שנים.
טראמפ חצה "קו אדום"?
כאמור, מדינות בנאט"ו לא קיבלו בעין יפה את השאיפה של טראמפ. גרינלנד שייכת לדנמרק, חברה בברית, וניסיון אמריקני לרכוש, ובוודאי לכפות, שינוי ריבונות על טריטוריה של מדינה חברה נתפס כפגיעה ישירה בעקרון יסוד של נאט"ו: שמירה על שלמותן הטריטוריאלית של המדינות החברות.
טראמפ הסביר בריאיון ל-BBC כי גרינלנד משמעותית לביטחון הלאומי של ארצות הברית. לדבריו, מיקומה באזור הארקטי הופך אותה לנקודת מפתח להתרעה מוקדמת מפני מתקפות טילים ולמעקב אחר פעילות צבאית וימית של רוסיה וסין. לטענתו, שליטה אמריקנית באי נדרשת לא רק להגנת ארה״ב, אלא גם ליציבות הביטחונית העולמית.
COLD SHOULDER: Thousands rally in Greenland’s capital city, chanting “Greenland is not for sale,” after President Trump doubles down on the U.S.’ initiative to acquire the country.
The protest is reportedly the biggest demonstration in the nation’s history. pic.twitter.com/e3Vf22E2Kj
— Fox News (@FoxNews) January 20, 2026
אך ייתכן כי לא רק השיקול הביטחוני עומד לנגד עיניו של טראמפ. בשנים האחרונות גובר העניין הבינלאומי במשאבי הטבע של גרינלנד, ובהם מינרלים נדירים, אורניום וברזל, ולצדם גם הערכות שלפיהן בשטח האי עשויים להימצא מאגרי נפט וגז בעלי פוטנציאל משמעותי.
ומה עם קנדה?
לפי דיווח ב-NBC News, טראמפ אינו מבקש לרכוש את קנדה ואינו מדבר על השתלטות צבאית עליה, כפי שעשה ביחס לגרינלנד. עם זאת, בשיחות סגורות עם יועציו הביע הנשיא דאגה גוברת ממה שהוא רואה כחולשה קנדית באזור הארקטי, ובפרט מחוסר היכולת להתמודד עם נוכחות רוסית וסינית סמוך לגבול הצפוני.
