"אנחנו מפחדים שרן יחמוק לנו בין הידיים, מפחדים שהמדינה תמשיך בלעדיו והוא יישאר שם" – כך תיאר הבוקר (שלישי) עמנואל אוחיון, חבר ילדותו של רס"ר רן גואילי הי"ד, את התחושות הקשות המלוות את המשפחה והחברים בימים אלו. בריאיון בתוכנית הבוקר של עכשיו 14, שיתף אוחיון בכאב על המאבק להשבתו.
גואילי, נלחם בחירוף נפש בשבעה באוקטובר ונפל בקרב, נחטף לעזה וגופתו עדיין מוחזקת בידי ארגון הטרור חמאס. עבור חבריו ומשפחתו, המאבק להבאתו לקבר ישראל הוא יומיומי ובלתי פוסק.
1+אוחיון תיאר את הקשר ההדוק עם משפחת גואילי בימים הקשים הללו: "אנחנו מגיעים כל יום לבית המשפחה. נהיינו משפחה אחת גדולה עוד לפני המקרה, ועכשיו אנחנו כתף אל כתף איתם". החברים והמשפחה מקיימים עצרות מדי שבוע – בימי שישי בכיכר החטופים ובמוצאי שבת ביישוב מיתר, וקוראים לציבור הרחב להגיע ולחזק: "זה כל כך חשוב להדהד את השם של רן. עד שהוא חוזר אי אפשר להפסיק".
בנוגע לשיח הציבורי סביב סוגיית החטופים והטענות על פוליטיזציה, הדגיש אוחיון כי מבחינת המשפחה והחברים, המטרה היא אחת ומאחדת: "אנחנו מנסים לא להיכנס לזה, לא לבחור צד. העניין של רן מאחד את המדינה בצורה שלא קרתה המון זמן, כמו האווירה של ה-7 באוקטובר שפתאום כל המדינה מאוחדת. כולם רוצים דבר אחד – שרן יחזור הביתה. אין ימין, אין שמאל, אנחנו ביחד".
1+במהלך הריאיון, שיתף עמנואל בזיכרונותיו מרן, וצייר דמות של לוחם קשוח מבחוץ אך בעל לב רחב ורגיש מבפנים. "הוא גדל בבית חם ואוהב, וזה עיצב אדם שדואג לכולם", סיפר אוחיון. "לא משנה כמה הוא נראה גדול, מסיבי וקשוח – הוא הבן אדם הכי טוב שתכירו. הוא היה עוזר לילדים שעוברים חרם, מסייע לאנשים בצד הכביש, פשוט כי הוא ראה אותם בעיניים".
עבור אוחיון, שעלה לארץ ללא משפחה מורחבת, רן היה הרבה מעבר לחבר: "המשפחה של רן נתנה לי סוג של בית, אווירה משפחתית ישראלית טוטאלית. בתור בן לעולים חדשים שגדל בלי משפחה מורחבת בארץ – רן והמשפחה שלו נתנו לי את זה בצורה הכי מלאה שיש. פתאום יש לי בני דודים, אחים ואחיות".
לסיום, יצא אוחיון בקריאה נרגשת לציבור: "אני אעשה בשבילם הכל, והדבר הכי מרכזי עכשיו הוא לדאוג שזה יימשך. לא רק אני, אלא כל המדינה נלחמת עם המשפחה הזאת. כמו שההורים טליק ואיציק אומרים – זה כבר לא הבן רק שלהם, זה הבן של כל המדינה. אל תשכחו אותו, תמשיכו להדהד את השם שלו".
