בבוקר השבעה באוקטובר 2023, עם פתיחת מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה, מצאה עצמה מדינת ישראל לא רק במלחמה בחזית, אלא גם במשבר כליאה חסר תקדים. דוח חדש של מבקר המדינה, שפורסם לאחר ביקורת שנערכה בין אוגוסט 2024 לפברואר 2026, חושף כיצד היעדר תיאום בין צה"ל לשירות בתי הסוהר (שב"ס) והחלטות שנויות במחלוקת פגעו במאמץ המלחמתי ובעשיית הצדק.
משבר הכליאה: גידול של 92% במספר האסירים הביטחוניים
ערב המלחמה, ישראל כבר הייתה שרויה במשבר כליאה לאומי, כאשר מספר הכלואים עמד על כ-16,200 – כ-12% מעל תקן הכליאה החוקי. עם פרוץ "מלחמת התקומה", זינק מספר האסירים הביטחוניים מ-5,200 באוקטובר 2023 לכ-10,000 בראשית שנת 2025.
3+המבקר מציין כי צה"ל ושב"ס לא ביצעו עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים באירועים חריגים, למרות נהלים קיימים משנת 2006. צה"ל לא הכין אומדן של היקף המעצרים הצפוי, מה שהקשה על שב"ס להיערך לקליטה המאסיבית. כתוצאה מכך, נוצר מחסור של אלפי מקומות כליאה, מה שהוביל ל"הצפפה" קיצונית ולפגיעה ביכולת הסגל למלא את תפקידו בבטחה.
פגיעה בסיכול הטרור: מעצרים בוטלו בשל חוסר במקום
למצוקת הכליאה היו השלכות ישירות על הביטחון:
- פגיעה במעצרי שב"כ: מחסור במקומות כליאה גרם לצמצום ואי-ביצוע של מעצרים מתוכננים ביהודה ושומרון
- פגיעה בחקירות: היכולת לבצע חקירות אפקטיביות של מחבלים נפגעה קשות בשל הצפיפות והמחסור בתשתיות מתאימות
- סיכון סוהרים: השינוי לרעה ביחסי העוצמה בין הסגל לאסירים הגביר את הסיכון לפגיעה פיזית באנשי שב"ס
המחדל בשחרור מנהל בית החולים שיפא
אחד הפרקים הצורמים בדוח נוגע לשחרורם של 19 לוחמים בלתי חוקיים (לב"חים) ביולי 2024, ביניהם מנהל בית החולים שיפא. המבקר קובע כי הלב"חים שוחררו למרות שגורמים בשב"כ ציינו כי נשקף מהם סיכון ביטחוני, ובניגוד לתבחינים בחוק שהיו אמורים להשאירם במעצר.
3+חמור מכך, השחרור בוצע ללא עדכון ראש הממשלה וקבלת אישורו, ועורר זעם ציבורי רב בקרב משפחות החטופים. חמאס ניצל את השחרור לצורכי תעמולה, בעוד שבישראל נרשמה פגיעה תודעתית עמוקה.
אפס כתבי אישום נגד מחבלי ה-7 באוקטובר
נכון לפברואר 2026, למרות מעשי הזוועה, פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות שבוצעו בשבעה באוקטובר, טרם הועמד לדין שום מחבל שחשוד בביצוע פשעים אלו. הסיבה לעיכוב, על פי הדוח, הייתה החלטה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים שלא לקדם את ההליכים כל עוד מוחזקים חטופים ברצועה, מחשש לשלומם.
יש הסכמות: זה תקציב הענק שישמש למשפט מחבלי הנוח'בה
רק בינואר 2026, לאחר השלמת עסקאות שחרור מסוימות, אושר בקריאה ראשונה החוק המיוחד להעמדה לדין של משתתפי הטבח. נכון להיום, צפויים להתגבש כתבי אישום נגד כמה מאות מחבלים.
3+המבקר כתב על כך בדוח שפורסם: "מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו פשעים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח הנורא שהתרחש בעוטף עזה ויהיה סגירת מעגל עבור הקורבנות ובני משפחותיהם שחוו ועדיין חווים סבל קשה מנשוא.
"כמו כן, הרשעה בדין תשמש אמצעי להרתעת אלו שיתכננו לבצע מעשי זוועה דומים בעתיד ותעביר מסר ברור שמעשי האלימות לא יישארו ללא מענה ושהאשמים יישאו באחריות למעשיהם. נוסף על כך, הליך משפטי סדור ישמש כלי לתיעוד רשמי, מפורט ונצחי של הזוועות שהתרחשו, וכן ישמש כלי חשוב להנצחת זכרם של הקורבנות.
3+"זאת ועוד, העמדת המחבלים לדין בהליך שקוף וסדור תהיה הוכחה משפטית ברורה, כלפי כל אומות העולם, לגבי כל שהתרחש בשבעה באוקטובר ולגבי קיומו של משפט צדק בישראל. התמשכות התהליך המשפטי פוגעת באפקט ההרתעה שבהעמדה לדין, ודחיית מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו את הפשעים מעכבת את עשיית הצדק עם קורבנות הטבח הנורא ובני משפחותיהם".
המלצות המבקר: פרויקט לאומי דחוף
משרד מבקר המדינה מדגיש כי מיצוי הדין עם המחבלים הוא בעל חשיבות מכרעת – מוסרית, ציבורית ומשפטית. המבקר קורא לממשלה:
- להכריז על הגדלת מקומות הכליאה כפרויקט לאומי ולסייע לשב"ס לעמוד ביעדים.
- לקדם ללא שיהוי את הליכי העמדה לדין כדי לעשות צדק עם הקורבנות ולחזק את ההרתעה.
- להסדיר את מנגנוני השחרור כך שכל החלטה על שחרור אסירים ביטחוניים מטעמים מדיניים תובא להכרעת הדרג המדיני הגבוה ביותר.
"התמשכות התהליך המשפטי פוגעת באפקט ההרתעה ומעכבת את עשיית הצדק עם קורבנות הטבח הנורא ובני משפחותיהם", מסכם המבקר בדוח.
