לאחר ימים של טלטלה פוליטית, עימותים אלימים ברחובות ותמונות של צעירות שורפות חיג'אב שהציפו את העולם, המשטר האיראני פתח באסטרטגיה חדשה: "מבצע נורמליזציה", כך עולה היום (ראשון) מדיווח נרחב של הוול סטריט ג'ורנל.
המטרה של טהרן ברורה – לשכנע את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר את המשקיעים הזרים, שהסדר הושב על כנו ושהמשטר יציב מתמיד. אך מאחורי חלונות הראווה הנוצצים, התמונה מורכבת בהרבה.
2+כדי לשדר שהחיים חזרו למסלולם, המשטר דוחף קיום של אירועי תרבות המוניים. פסטיבלי קולנוע ומוזיקה ממשלתיים, שבעבר סבלו מחרם של אמנים מקומיים, זוכים כעת לתקצוב עתק. המשטרה הונחתה בערים מסוימות להוריד פרופיל במוקדי בילוי, ואתרים תיירותיים שנפתחו מחדש מוצגים בכלי התקשורת הממלכתיים כהוכחה ל"פריחה מחודשת".
לפי הדיווח, המשטר אף משתמש ב"משפיעני רשת" הממומנים על ידו כדי להפיק סרטוני טיקטוק ואינסטגרם המציגים בתי קפה שוקקים בטהרן, תוך הקפדה שלא להראות את נוכחותם של אנשי ה"בסיג'" החמושים המוצבים בפינות הרחוב הסמוכות.
2+אלא שה"נורמליות" הזו היא למעשה תוצאה של כוח גס. ה"וול סטריט ג'ורנל" מציין כי השקט היחסי ברחובות אינו נובע מהשלמה של הציבור עם המצב, אלא מהפחד העמוק שזרע המשטר. בין השאר באמצעות שדרוג טכנולוגיית זיהוי הפנים שלו בערים הגדולות. נשים שמסירות את החיג'אב מקבלות כעת הודעות טקסט מאיימות לטלפונים האישיים שלהן תוך דקות, ללא צורך במפגש פיזי עם שוטר.
כמו כן, גל ההוצאות להורג של מפגינים, שחלקן בוצעו בפומבי, יצר אפקט מצנן. "האנשים לא הפסיקו לשנוא את המשטר, הם פשוט הבינו שהמחיר של לצאת לרחוב כרגע הוא מוות ודאי", אומר אנליסט פוליטי ל-WSJ.
הסיבה העיקרית למאמץ המלחמתי של טהרן להיראות נורמלית היא הכלכלה. הסנקציות הבינלאומיות והבידוד הדיפלומטי הביאו את האינפלציה באיראן לשיא של עשרות שנים. המשטר מבין שבלי הזרמת מזומנים מבחוץ – בעיקר מסין ומשכנותיה במפרץ – הוא לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.
2+בעוד שבשכונות העשירות של צפון טהרן מנסים לשדר עסקים כרגיל, בפריפריה האיראנית. במחוזות הכורדיים ובסיסטאן-בלוצ'יסטן – המצב שונה לחלוטין. שם, הדיכוי נותר גלוי ואלים, עם נוכחות צבאית מסיבית ועוצר לילי לא רשמי. המשטר מצליח לשמר את ה"נורמליות" בבועה של הבירה, אך בשוליים המדינה רותחת.
מומחים ששוחחו עם ה-WSJ מזהירים כי המאמץ של המשטר עשוי להיות זמני בלבד: "הסיבות המבניות למחאה השחיתות, העוני והדיכוי הדתי לא נעלמו. הם רק נדחקו מתחת לפני השטח".
