בעוד שברחובות איראן הלהבות של המחאה מסרבות דעוך, תחקיר חדש וחושפני של ה"דיילי מייל" שפך היום (ראשון) אור על הגורל האכזרי הממתין לאלו שנופלים לידיהם של משמרות המהפכה וכוחות הבסיג'. התחקיר מבוסס על עדויות של ניצולים, דוחות מודיעין ומידע מארגוני זכויות אדם, ומתארת מערכת משומנת של התעללות שזכתה לכינוי המצמרר: "בתי המטבחיים של המשטר".
לפי הדיווח, המפגינים שנעצרים אינם מובאים תמיד לבתי כלא רשמיים. רבים מהם נלקחים ל"אתרים שחורים" – מחסנים, מרתפי בנייני ממשלה ואפילו מסגדים שהוסבו למתקני חקירה זמניים. במקומות אלו, הרחק מעין הציבור ומביקורת משפטית, הסוהרים והחוקרים פועלים ללא כל הגבלה.

"הדבר הראשון שאתה שומע כשאתה נכנס לשם זה צרחות", מספר אחד הניצולים שצוטט בכתבה. "זה לא דומה לשום דבר שראיתי בסרטים. זה ריח של דם, זיעה ופחד".
התחקיר מפרט שורה של שיטות עינויים מזעזעות המשמשות את חוקרי המשטר כדי לחלץ "הודאות" מצולמות או פשוט כדי להטיל אימה: שימוש קבוע בשוקרים חשמליים על חלקי גוף רגישים וכבלים עבים המשמשים להצלפות על כפות הרגליים, עד שהעור נקרע והעצמות נשברות.

העדויות מצביעות על שימוש נרחב באונס ובתקיפה מינית, הן נגד נשים והן נגד גברים, ככלי להשפלה ושבירה פסיכולוגית. "הם משתמשים בזה כדי להגיד לנו: 'אם אתם רוצים חופש, זה המחיר שתשלמו'", נכתב בתחקיר.
כמו כן, עצירים מוחזקים בתאים קטנים וחשוכים במשך ימים ארוכים ללא יכולת לישון, כשברקע מושמעת מוזיקה רועשת או קולות של עינויים של עצירים אחרים. בנוסף, חוקרים מעמידים עצירים מול כיתת יורים או קושרים חבל סביב צווארם, רק כדי להפסיק את התהליך ברגע האחרון – טכניקה שנועדה לגרום להתמוטטות עצבים.

אחד הפרטים המזעזעים ביותר בתחקיר הוא הטיפול בילדים. לפי ה"דיילי מייל", המשטר אינו חס על קטינים בני 12 ו-14 שהשתתפו בהפגנות. נערים אלו עוברים מסכת עינויים דומה לזו של המבוגרים, תוך איומים כי אם יספרו על מה שעברו, משפחותיהם ייפגעו. באחד המקרים המתוארים, נער נאלץ לבצע "פעולות משפילות" מול עצירים אחרים בזמן שהסוהרים מצלמים אותו בנייד שלהם, במטרה לסחוט אותו בעתיד.
השלב האחרון ב"בית המטבחיים" הוא לרוב סרטון הווידאו. תחת עינויים קשים, המפגינים נאלצים להקריא טקסט מוכתב שבו הם "מודים" שהם סוכנים של המוסד או ה-CIA, ושהם קיבלו כסף כדי להצית את המהומות. הודאות אלו משמשות לאחר מכן כבסיס משפטי למשפטי שדה מהירים המסתיימים בגזרי דין מוות.

ארגוני זכויות אדם המצוטטים בכתבה קוראים לקהילה הבינלאומית להכיר במתרחש בתוך מתקני המעצר כ"פשעים נגד האנושות". "זו לא רק דיכוי של הפגנה, זו מלחמה נגד האוכלוסייה האזרחית שמתבצעת במרתפים אפלים", אומר מומחה למזרח התיכון.
למרות העדויות המצמררות, הצעירים האיראנים ממשיכים לצאת לרחובות. "הם יודעים מה מחכה להם בתוך 'בתי המטבחיים'", מסכם התחקיר, "אבל עבור רבים מהם, החיים תחת המשטר הזה כבר גרועים יותר מהמוות בתוך התא".
