הוושינגטון פוסט מדווח הלילה (בין שבת לראשון) בפרסום המצטרף לשורה של דיווחים בתקשורת האמריקאית מאז יום חמישי, כי הנשיא דונלד טראמפ ויועציו היו קרובים לאישור תקיפה באיראן, אך נסוגו. הדיווח מייחס את הנסיגה למה שהוא מכנה "מגבלות הכוח הצבאי" וללחץ כבד מצד בעלות ברית, אך במרכזו עומדת טענה דרמטית כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
על פי הנטען בדיווח המגמתי, בהתבסס על גורמים עלומי שם, נתניהו שוחח עם טראמפ וביקש ממנו שלא לתקוף, בנימוק שישראל "אינה ערוכה כרגע" למתקפת הנגד האיראנית. הדיווח, שלא אושר בישראל, טוען כי נתניהו הביע חשש ממלאי המיירטים ומהיעדר נוכחות ימית אמריקאית מספקת. אופן הצגת הדברים מעורר רושם כי ישנו גורם בבית הלבן שנחוש "להפיל" את סיפור אי-התקיפה על נתניהו ולהציגו כמי שבלם את המהלך.
1+למרות הטענה בעיתון כי נתניהו ביקש "לבטל" את התקיפה, תרחיש זה נראה לא סביר. ההערכה הגיונית יותר היא שמדובר בשיח פתוח בין המנהיגים על עיתוי התקיפה ולא על עצם קיומה. ייתכן שנתניהו ביקש לעכב את המהלך עד להגעתן לאזור של משחתות אמריקאיות מסוג "ארלי ברק" (Arleigh Burke), המצוידות במיירטי SM מתקדמים, כדי לחזק את מערכי ההגנה הישראליים לפני המהלך.
הדיווח בוושינגטון פוסט טוען עוד כי הסיבה הרשמית לעצירה הייתה מסר איראני שהועבר דרך השליח סטיב ויטקוף, לפיו טהרן ביטלה הוצאה להורג של 800 מפגינים. לפי הדיווח, טראמפ קיבל את המסר והחליט "לצפות ולראות". העיתון מוסיף וטוען כי היו חילוקי דעות בקרב יועצי הנשיא: סגן הנשיא ג'יי די ואנס וראש ה-CIA דחפו לתקיפה, בעוד גורמים אחרים הזהירו מההשלכות.
1+למרות הטון הדרמטי של הכתבה על "ביטול", הדיווח מסתיים בציון העובדה שנושאת המטוסים "אברהם לינקולן" עושה את דרכה לאזור, וכי לטראמפ תהיה הזדמנות נוספת לאשר תקיפה בתוך שבועיים-שלושה. נתון זה מחזק את ההערכה כי מדובר בתיאום טקטי להמתנה לכוחות נוספים, ולא בשינוי מדיניות מהותי כפי שמנסה הדיווח לצייר.
